דפוק וזרוק במוסקבה

שער מוסקוביאדה של יורי אנדרוחוביץ

כרגיל אני צריך לפתוח בווידוי, אם כי כבר הכאתי על החטא הזה מספר פעמים. אני חלש מאוד בגדולי הספרות הרוסית. קראתי מהם מעט, ואם זה קרה, זה היה מזמן מאוד מאוד. לכן לצפות ממני להבדיל בין מי שכתב ברוסית ובין מי שכתב או כתבה באוקראינית, זה מיותר. ומסתבר, שלא הרבה או אולי בכלל לא תורגם מאוקראינית לעברית. הסופרים הגדולים האוקראינים כתבו ברוסית, כך מסתבר. האם יש הבדל בין ספרות הכתובה ברוסית לזו הכתובה באוקראינית? מניח שכן, כפי שכל תרבות מביאה את חלקה למילה הכתובה - הספרות והשירה. אם כי בכל שפה יש ספרות טובה וספרות רעה. הנה לפנינו ספר אשר מביא את הספרות המצוינת מהכתיבה האוקראינית. 'מוסקוביאדה' של יורי אנדרוחוביץ (תשע נשמות, 2020 [תרגום אנטון פפרני]) הוא שיתוף פעולה בין תשע נשמות ובין אסף ברטוב שיזם את הוצאת הספר [אם הבנתי נכון]. הכוונה לפי הקדמות היא ליצור סדרה חדשה 'נמלה' שתביא לקורא העברי מהספרות האוקראינית. אם 'מוסקוביאדה' הוא רמז למה שצפוי לנו אז יש למה לצפות.

כריעה - צלם בעז זלמנוביץ (חיפה)

אנדרוחוביץ, כך נכתב באתר ההוצאה, הוא "יליד 1960, הוא מבכירי הסופרים האוקראינים בני זמננו. הוא פרסם עד כה חמישה רומנים, ארבעה ספרי שירה, שני כרכים של מאמרים ומסות, וכן תרגם לאוקראינית מאנגלית (שייקספיר), גרמנית (רילקה, ואלזר, פון קלייסט), פולנית (שולץ), ורוסית (מנדלשטם, פסטרנק)" בנוסף זכה בהרבה פרסים, אם זה נחשב. המספר אמנם איננו עובד כשוטף כלים, אבל מוסקוביאדה היא אודיסיאה שתויה של משורר אוקראיני צעיר במוסקבה של 1991. כאשר המשטר, החברה והתרבות עומדים בפני קריסה או כבר אחרי הקריסה, וכל יזם או דאלים משתלט בכוח על רכוש או יוזם עסק מפוקפק: "לימדו אותך בזמנו שקריסת הקיסרות הרומית אירעה תחת מכותיהם של העבדים והצמיתים-הקולונים. האימפריה הזאת תקרוס תחת מכות השתיינים"[עמ' 69-68]. אנדרוחוביץ חי במוסקבה בתקופה ההיא כפי שהוא כותב בדבר המחבר שכתב למהדורה העברית: "מוסד ההשכלה, שבו למדתי כביכול את מה שנקרא מלאכת הכתיבה הספרותית, נקרא בשם "הקורס הגבוה לספרות במסגרת המכון לספרות על שם גורקי". המשפט האחרון מכיל שני מרכיבים בעייתים במקביל. ראשית, המילה "ספרות", המופיעה בו שלוש פעמים רצופות, אינה בשום פנים ואופן על טוב טעם ספרותי..." האירוניה או הלגלוג העצמי והכללי הללו הם ממאפייני הכתיבה האנדרוחוביצית. המספר כפי שהוא מכנה את עצמו 'אוטו פון פ.', הסופר?, מתעורר עם חמרמרת קשה במעונות ומתחיל לתאר את המסע השיטוט בין 24 השעות במוסקבה. זה נפתח במעשה במקלחות המשותפות, וממשיך בשתיית בירה, המהווה רק את השכבה הראשונה של האלכוהול שנצבר במהלך היום. בכוונת המספר לפגוש חבר, אבל הדרך כמו דרכו של אודיסאוס זרועה במכשולים והסחות דעת.

בפה פעור - צלם בעז זלמנוביץ (חיפה)

תיאור הטיפוסים שבהם נתקל המספר בבית הבירה בתחילה ולאחר מכן מקומות אחרים הוא מהחלקים החשובים והמרתקים: "תכף ומייד מופיע מאחוריך איזה טיפוס חופזני מקורזל מאוד במעיל גשם קצר מדגם סוף שנות השישים, וצווארו כרוך צעיפים בבת אחת - ססגוניים ומלוכלכים למדי. הוא סוחב אחריו אין-ספור ילקוטים, תיקים, שקיות וסלי רשת - וכל אלה גדושים ומלאים כל מיני סחורות בלתי ידועות, אולי נורות חשמל שרופות ואולי פנינים ממצולות האוקיינוס ההודי." [עמ' 122]. ככול שהמסע מתארך והאלכוהול מצטבר שכבות שכבות, המפגשים והכתיבה הופכים הזויים יותר. המספר הולך למאהבת הרוסייה העוסקת בחקר נחשים ומגדלת אותם בבית, נקלע לאירוע טרור שלא ברורה סיבתו, נוסע ברכבת ומנסה להבין איפה הוא, מדבר אל המלך האוקראיני הגולה, והקג"ב נמצא כל הזמן מסביבו. בהזיה בסגנון בורוז וארוחה עירומה, נקלע המספר למבוך תת-קרקעי והופך לאסיר או נסיין בפיתוח חולדות ענק [זה כבר בסגנון צבי הנינג'ה], ולבסוף משתתף בנשף-משתה עם דמויות מהעבר. מוסקבה הניהיליסטית, המושחתת, השיכורה סוגרת עליו והוא נמלט: "אני רוצה לסכם כמה סיכומים, גליה. חיי התגלו כלא ארוכים כל כך, כפי שניבאו הצוענים והאסטרולוגים המלומדים, אבל מה שחמור מזה, גם כלא כל כך מבריקים. ניסיתי לא לרכוש אויבים ולמצוא חן ללא יוצא מן הכלל, מתוך מודעות שאויבי המושבע שאין כמוהו הוא אני עצמי." [עמ' 200-199]. כנראה נמלט מעצמו. הספר כולל אזכורים רבים מהיסטוריה והתרבות האוקראינית והללו מבוארים בהערות של המתרגם ושל עורך התרגום. דבר העוזר להבין את רוח הדברים.

#ספר של מסע שתוי והזוי במוסקבה הקורסת ובתרבות האוקראינית. כתיבה מרתקת, ציניות מודעת ורחבת אופקים. ספר מצוין ומומלץ לכל למרות המורכבות. תקנו מההוצאות לאור העצמאיות.

סגר מהודק מהודק או סגר דק? תקראו ותהיו נחמדים.

ויש גם שיר על וודקה, ויסוצקי ודוכין

אם וודקה הייתה לאחד -

כמה נפלא היה אז!

אבל תמיד ללגום בשלושה,

תמיד לעשן בשניים.

כמו כלה לאחד,

לאחד עריסה וקבר.

#ספר #תשענשמות #אנדרוחוביץ #מוסקוביאדה #נמלה