אני ממשיך במסע המדע הבדיוני והפנטסיה המבוסס על הספרים שהוצלו מהספרייה שנסגרת. עוד אחת שנסגרת. חבל, אבל לפחות ירשנו עוד כמה ספרים מסדרת המד"ב של עם עובד. הפעם קראתי שוב את 'ציוני דרך' של רוג'ר זילאזני (עם עובד, 1982 [תרגום דורית לנדס]) הנפלא, לטעמי. גם הספר וזילאזני שהוא אחד המתורגמים ביותר לעברית. כל חובב מד"ב ופנטסיה צריך לפנות לעצמו זמן ולקרוא את סאגת 'כרוניקת אמבר'. עשרה ספרים המתארים את שושלת נסיכי אמבר, היקומים המקבילים, עולמות הצללים, הקלפים והמאבק בין הסדר לתוהו. קראתי אותם בנעורי ולפני מספר שנים, וכך גם עם 'ציוני דרך' ששבתי אליו כעת, אחרי שקראתי אותו לפני שנתיים וחצי ובנעורי. להבדיל מספרי פנטסיה אשר אינם עומדים בחוקיות מסוימת של המדע, ספרי המדע הבדיוני מנסים ליצור חוקיות מדעית. בדיונית אמנם ועתידית, אך המנסה להרחיב את החוקים הקיימים. ב'ציוני הדרך', זילאזני משלב בין מד"ב לפנטסיה. ואולי מרמז לנו שהעולם שאנחנו רואים וחיים בו הוא פרי יצירתם של יצורים שאנחנו חושבים אותם לאגדות. במקרה הזה דרקונים.
על מה הספר? זהו עולמם של הנוסעים בדרך הארוכה שאין לה התחלה ואין לה סוף. דרך עם תחנות דלק, ברים ומוטלים, שלטים והצטלבויות. רק שהיא דרך הזמן, המקשרת בין הזמנים, בין עבר לעתיד. ההסתעפויות מובילות לתקופות שהיו, לתקופות עתידיות ואלטרנטיביות. כלי רכב נעים בה מעגלות רתומות לסוסים ועד מכוניות עתידניות. הגיבור האב, רד דוארקין נוסע בטנדר דודג' כחול. הוא לועס סיגרים, ומדבר אל המשאית שהיא בעצם רובוט? בעלת מוח מחשב נשלף שמופיע בדמות ספרו של בודלר - פרחי הרוע. כמו בספרים נוספים של זילאזני בת הלוויה היא אישה. עוד נכנו מלווים נוספים, ובכללם אנדרואיד קטלני מעולם אחר שהפך להיות קדר אמן... וגם על ראשו של דוארקין הוטל חוזה חיסול. על פי הכללים מותרים עשרה ניסיונות, ורוצחים שונים ומשונים מגויסים מעידנים שונים ומשונים על מנת לחסלו. מי שראה את הסרט 'הפרד' יכול לדמיין את קלינט אייסטווד, רק צעיר יותר, בשלב ארי המזוהם, נוסע בדרכים ומבריחים כל מיני טובין, ומכסח את הרעים.
אבל זה לא הכל. יש גם את הבן. אשר נולד בימינו, ורק לאחרונה גילה שהאב הנעלם הוא 'נוסע', ושהנסיעה היא כוח תורשתית. כלומר המעבר לדרך מחייבת כנראה דם מתאים. בסיוע נוסעת אחרת הוא מגלה את כוחו ויוצא לחפש את האב. גם אם הייתה סכנה שיצא סלט מטבוחה בלתי מבושל, זילאזני מוציא תבשיל איכותי, מורכב ומאתגר תחת ידיו. יש כאן אלמנטים זילאזניים אופייניים כמו נתיב תנועה (נתיב התופת), מעבר בין זמנים ויקומים מקבילים, אב ובן, סיפור 'מודרני' שמתקיים בעולם פנטסי וגם הקשיחות של הגיבור וקורותיו (אמבר), ושילוב של כוחות על (הסתלכרנות). לסיכום, זילאזני מחבר בין דמויות, גיבורי על, גיבורי ספרות, תקופות ויצורים שונים ומשונים. בציוני דרך הוא מסביר או מפנטז על הדרך שבה זה קורא וקורה. והדרך שנסללה על ידי הדרקונים האגדיים, מאפשרת נסיעה הלוך ושוב על פני הזמן והמרחב עם פניות לתפניות. העיקר שלא נגיע לגהנום השעמום של בולדר:
コメント