הפולנים; כן, הפולנים. גפליטע פיש. לבד בחושך. רגל קרוש. הרי בסופו של דבר כולנו פולנים, גם אם מוצאינו בארץ אחרת. בשנים האחרונות מרביתנו תופסים את פולין כמקום שבו הייתה השואה, אבל רק ככזו. המשלחות שלדעתי אינן מתאימות לבני הנוער יוצרות את התדמית הזו [תקראו את מפלצת הזיכרון של ישי שריד], וחבל. בכל מקרה פולין היא מולדת סופרים ומשוררים נהדרים. מבלי להתכוון, קראתי בשנים האחרונות כמה ספרים של פולנים, שלא עלו לבלוג, וכהרגלי אני מביא אותם לפניכם. הנה שלושה מהם:
סולאריס (מועדון קוראי מעריב, 1981; כתר, 2003) הוא מספרי המדע הבדיוני המפחידים והטובים שקראתי. סטניסלב לם כתב על תחנת חלל הסובבת כוכב מסתורי. הניסיונות להבינו ולתקשר אתו נכשלים, אבל החוקרים בתחנה מסתירים סוד. האימה נובעת מכך שהכוכב מייצר לכל אחד מהחוקרים דמות מנפשו ומעברו בכדי ליצור קשר. זהו ספר על החלל הרחוק ועל נפש האדם שלא פוענח, על המרדף על ידי העבר וחוסר היכולת להבין ולתקשר. הספר מרתק ובחלקו מפחיד מאוד (אפילו חלמתי עליו בלילה). האימה שספרו של לם מטיל שונה מזו של הנוסע השמיני. אין חייזר טורף המחסל את נוסעי החללית, אלא בכך שהיצור מציג מפני נוסעי החלל את פחדיהם, תשוקותיהם ותסכולם בדמות השתקפות אנושית. יש הטוענים שספר זה צריך לשכון במדף ספרי המופת. אני לא מבין במדורגים, אבל זה ספר מעניין וחשוב. לם היהודי-הפולני בוחן את הבעיות שלהאדם באשר הוא, זמנו ומקומו. אין זה משנה שהעלילה מתרחשת בכוכב זר המרוחק שנות אור מכדור הארץ ושהטכנולוגיה העתידית שהוא מתאר מבוססת נורות (הספר נכתב ב-1960). לם בוחן ומעביר ביקורת על המדע ועל החשיבה שניתן לפתור הכל באופן מדעי. בתיאורים ארוכים יחסית הוא מציג אסכולות שונות על פתרון הבעיה שסולאריס הציב בפני האנושות. #ספר מדע בדיוני על נושא לא בדיוני - האדם. אגב, עוד מספריו של הגאון לם שקראתי לאחרונה - נצחון; עדן; טייס החלל פירקס; וכמובן גם את כנס העתידנים המופרע.
'ספר-החלומות של ימינו' (עם עובד, 1966 [תרגום אליהו פורת]). ספרו של טדיאוש קונויצקי שנפטר בינואר 2015 הוא משל חריף על המשטר הקומוניסטי בפולין. הגם שקראתי כמה ספרים כאלה שהיו כנראה פופולריים בשנות 60 בספריה לעם, זה ספר שונה במקצת, העוסק בעקורים, גולים, כפריים ואנשי שוליים בכפר נידח העומדים בפני הכוח האטום של השלטון הרוצה להקים סכר ולעקור אותם שוב. זו ספר על האדם מול הכוח השלטוני, אבל גם על יחסים בין האנשים עצמם; קונויצקי כתב ספר על חלום רע, על הקומוניזם בפולין. סכר הולך לקום במקום נידח שם נקבצו, נאספו או נעזבו גולים, פרטיזנים הלומי קרב, אנשים בודדים שאין יודעים מהיכן הגיעו ומה אחריתם. מסתורין על מה הוביל את המספר לנסות להתאבד ובכלל להגיע למקום הנידח. הסיפור מתחיל בהתעוררות ומסתיים בחלום בלהות ובאמצע, באמצעות המספר-החולם, מתגלגלת העלילה בכמה קווים, כאשר הניסיונות לאהבה, לחמלה, או לרעות נכשלים פעם אחר פעם. ציניות וסוף לא אופטימי אבל תיאורי אדם, טבע ונפש מורכבים ויפים. #ספר מורכב, אבל שוטף כמו נהר הסולה.
"אין אף יום שישנה,
אין שני לילות דומים,
שתי נשיקות אינן זהות
לא כל שכן שני מבטים."
סיפור חייה של המשוררת הפולנייה הנפלאה - 'שכיות זיכרון מחיי ויסלבה שימבורסקה' מאת אנה ביקונט ויואנה שצ'סנה (כרמל, 2014 [תרגום מירי פז]). ביקונט ושצ'סנה כתבו על חייה של המשוררת זוכת פרס נובל שימבורסקה (1923 - 2012) בהתאם לשירתה - מינורית, עדינה, חסרת פאתוס ובאירוניה דקה. מבלי להסתיר את התקופה של החברות במפלגה הקומוניסטית, אבל עם הדגשה של אהבת האדם, הטבע והידע. והכי חשוב דרך השירים עצמם, כמבטאים את נפש המשוררת ואת דרך מחשבתה, כי הם בעצם הביוגרפיה האמתית שלה. ספר מרתק.
"קסם פשוט:
קורים הרבה קסמים פשוטים.
קסם רגיל:
נביחת כלבים בלתי נראים
בדממת הלילה.
קסם אחד מני רבים:
עב קטנה ואוורירית
היכולה להסתיר ירח גדול, כבד.
[...]
קסם נוסף, כמו שהכל נוסף:
הבלתי מתקבל על הדעת
מתקבל על הדעת."
תקראו, שלא תישארו לבד בחושך ותהיו נחמדים.
ויש גם שיר - ביצוע מרתק של תמיד צעיר
#ספר #לם #שימבורסקה #קונוויצקי #מדעבדיוני #שירה #פולין
Comments