כוננות גבוהה - מלחמת דת גרעינית

שער ספרו של דימה אדמסקי - אורתודוקסיה גרעינית רוסית

דימה אדמסקי כתב ספר שלא הבנתי את האקטואליות שלו ואת חשיבותו עד שנערכו הכוחות הרוסים על גבולה של אוקראינה ופתחו במלחמה, ובמיוחד כשפוטין הכריז על כוננות גבוהה במערכי הגרעין של רוסיה. מדובר בספר עם שם מעט מפחיד ומבלבל - 'אורתודוקסיה גרעינית רוסית' (מודן, מערכות ומשרד הביטחון-ההוצאה לאור, 2021), אבל חשוב ביותר להבנת רוסיה של פוטין. [גילוי נאות או שניים קיבלתי את הספר לסקירה מהמחבר ומהוצאת 'מערכות']. אדמסקי, חוקר קפדני בעל גישה למקורות מגוונים ומקוריים מגלה יכולת ניתוח של שפה במובנה הרחב שאיננה מוכרת, לפחות לי. דבר המאפשר לו לקרוא הן את השורות והן את שביניהן בהקשרה של התרבות האסטרטגית הרוסית, של הכנסייה האורתודוקסית הרוסית וקהילת הגרעין הייחודית לרוסיה על שלל מרכיביה.

דרך שמשה עכורה - צלם בעז זלמנוביץ (רכבת 2022)

מאז ראשית שנות ה-90, הפכה הדת האורתודוקסית לחלק בלתי נפרד וחיוני מהביטחון הלאומי ברוסיה וחלק גובר והולך בזהותם של האזרחים הרוסיים. לאחר הקדמה בה מציג אדמסקי את המקורות ואת גישות המקריות שבהן הוא נוקט, מחולק הספר לשלושה חלקים כל אחד סוקר עשור, וגם הוא מחולק לשלושה חלקים: יחסי מדינה-כנסייה; הקשר אמונה-גרעין והמצאת מיתוסים אסטרטגיים. בסופם של שלושת העשורים: "הכנסייה הפכה לבשר מבשרו של הצבא, בעיקר ב"שילוש הגרעיני"" - יחידות הטילים הגרעינים, הצי הגרעיני, בעיקר הצוללות, וחיל האוויר הגרעיני. כשאליהם קשורים גופים וגורמים נוספים בקהילת הגרעין. זו תיאור היסטורי שיטתי של תהליך הדתה מוכוון ונשלט על ידי ראשי הכנסייה וראשי קהילת הגרעין והמדינה הרוסית-פוטינית, עד הקמת מנהל החינוך הצבאי שבו מעורבים הכמרים, הפוליטרוקים, ואנשי הפסיכולוגיה הצבאית. אולי מנהל המשלב בצה"ל את הרבנות הצבאית, חיל החינוך וממד"ה ובכלל זאת בית הספר למנהיגות (ביסל"ם). ובעיקר עד הפיכת השיח הדתי לדומיננטי ביותר בחשיבה הביטחונית לאומית של ההנהגת הרוסית

לוט בערפל - צלם בעז זלמנוביץ (תל אביב 2022)

כמה מנושאים מתוך רבים העולים בקריאה מתוך הפרטים ומהניתוח של אדמסקי. הדת המעורבת באמונה בערכים ובמורשת 'רוס' היא לב העניין, היא בלב החשיבה האסטרטגית הרוסית, גם אם לא לבדה. היא גם בליבו של פוטין: "נראה שהשקפותיו הדתיות-אידיאולוגיות-פילוסופיות של ולדימיר פוטין הבשילו בעשור זה [2020-2010] והשתלבו לחלוטין בחזונו הגיאופוליטי ובהחלטותיו המדיניות". פוטין הוא כמובן גם אסטרטג-ציניקן, אבל המלחמה, הפלישה לאוקראינה, האגרסיביות בהתבטאויות, האיומים ובכללם הגרעיניים, כאשר מתבוננים בהם על רקע ספרו של אדמסקי, הם לא רק חלק מהמאבק נגד התארגנות הצבאית המערבית שמגולמת בנאטו [יהיה מה שזה יהיה] אלא הם חלק או כלים במאבק נגד הערכים והתרבות המערביים.

ממש כפי שהקומוניזם ייצג את הניגוד ל'מערב', כך התלכדות סביב הדת האורתודוכסית. הכנסייה האורתודוכסית נכנסה לחלל שנוצר לאחר ש"דת הקומוניזם" נכנעה. ראשי הכנסייה השכילו להיכנס לריק האידאולוגי ולתחושת הנטישה הפיזית והכספית שחוותה הקהילה הגרעינית, ולריק הנפשי של אנשי הגרעין העוסקים בקץ העולם, בגוג ומגוג שהיו זקוקים לתמיכה. ראשי הכנסייה השכילו לעשות זאת. אנשי קהילת הגרעין חיו בקהילות סגורות - בסיסים, נמלים, ערים אסורות. אין לי את הכלים להשוואת את הדינמיקות הקבוצתיות והשפעות הללו על אדיקות אידיאולוגית ודתית לציבורים כמו הקיבוצים בראשיתם והקהילות החרדיות. אבל מהקריאה בספר ניתן לראות את השפעה הקהילתית ואת הזיהוי של אנשי הכנסייה את דמויות המפתח ואת החבירה אליהם וטיפוחם שהביאו להדתה של קהילות הגרעין, ובכלל זאת באמצעות שימוש בקדושים, באייקוניות, חפצים ושרידים קדושים, מינוי כמרים לקהילות, לבסיסים וליחידות, בניית כנסיות, מסעות עלייה לרגל, והשתלבות בבתי הספר לקצינים ולמקצועות הגרעין.

עניין חשוב שבה לידי ביטוי בחשיבה ובנאומי פוטין - הם המיתוסים והיסטוריה מומצאים: "המצאת מיתוסים בסוגיות אסטרטגיות ברוסיה הייתה כרוכה בשילוב עובדות היסטוריות עם פרשנויותיהן ועם התעללות גרוטסקיות בהיסטוריה." המיתוסים הללו ובכלל זאת מתן משמעות דתית ל"מלחמה הפטריוטית הגדולה" [מלחמת העולם השנייה], שהניצחון בה "בניגוד לכל הסיכויים, התרחש רק הודות לרצון האלהים, לאמונת העם וללכידותו הרוחנית"; והמצאת מיתוסים גרעיניים ובלבם "נמצא רעיון הקביעה משמיים בדבר ייעודו של פרויקט הגרעין הרוסי" שחלק ממנו קשור בקדוש, ששמו שרפים, במשמעות השם בעברית ובמיקומו של משרד התכנון הגרעיני הרוסי הראשון ועוד רכיבים שחלקם איזוטרים, ביזארים וסותרים. כך גם קדושים נוספים, המצאות היסטוריות, וגופים גרעיניים אחרים. ההיסטוריה המיתית-המומצאת נוכחת בחשיבה הרוסית גם במבט כלפי המערב, ובתפקיד הגרעין במניעת ההשתלטות וההשחתה המוסרית, הרוחנית והפיזית שהמערב מאיים להביא על רוסיה.

גל פרל פינקל כבר כתב סקירה מקיפה על הספר ומומלץ למתלבטים לקורא גם אותה. למרות מורכבות הנושא הנובעת מהעיסוק בתחומים שרחוקים מרוב הקוראים כמו ממשל, פוליטיקה, גרעין, אסטרטגיה, אידיאולוגיה, דת והיחסים הסבוכים ביניהם, מומלץ ביותר להשקיע את המאמץ האינטלקטואלי הנדרש מהקריאה ומהלמידה מהספר.

זהו? האוניקרון out, מלחמת עולם in? תקראו, תשכילו ותהיו נחמדים.

ויש גם שיר, היה צפוי...

In Europe and America there's a growing feeling of hysteria

Conditioned to respond to all the threats

In the rhetorical speeches of the Soviets

Mister Krushchev said, "We will bury you"

I don't subscribe to this point of view

It'd be such an ignorant thing to do

If the Russians love their children too