לא דוד, אלא שמשון

שער 'המאזינה' של לואי(ס) ברומפילד

ביום שישי קפצנו לטיפול זוגי אצל הפסיכיאטר, יהודה מחנות הספרים הנהדרת - מרתף הספר. הייתי שם אין ספור פעמים ותמיד, יש הפתעות בערמות, בעשרות אלפי הספרים שיהודה מחזיק ומזיז תמיד ממקום למקום. בכל מקרה הפעם א' חיפשה משהו ויהודה מצא אז נסענו לקנות. מכיוון שהגענו הייתי מוכרח לקנות משהו קטן גם לעצמי. לא? והנה מקבץ ספרונים. וספרונים זה תמיד טוב. למי יש כוח לקרוא דברים ארוכים? לכן אני מוצא עצמי קורא רבות מהנובלות שמפרסמות ההוצאות העצמאיות. 'ספרון' של ידיעות אחרונות הייתה "סדרת ספרים ערוכה בידי ד"ר עזריאל קרלבך". לא מצאתי את תאריכי ההדפסה של הספרונים, אבל מכיוון שקרליבך עזב את ידיעות אחרונות והקים את מעריב או 'ידיעות מעריב' בפברואר 1948, אזי מדובר על זמן מוקדם יותר. גם המחיר 50 מא"י מרמז על כך. מבין הספרונים, בחרתי שניים. האחד בעקבות שמו של המחבר - לואי ברומפילד. מכיוון שזה מכבר קראתי את ספרו 'מוות במונטה קרלו' שיצא בהוצאת נהר ספרים, ואהבתי את הכתיבה, לקחתי, אם כן, את הספרון - 'המאזינה' (ידיעות אחרונות, לפני 1948, תרגום לא מצוין).

טיפול זוגי ב'מרתף הספר' - צלם בעז זלמנוביץ

ברומפילד, שהפעם מצאתי שבנוסף לדברים שכתבתי אודותיו בסקירת הספר לעיל, שגם הוא, בדומה להמינגוויי, התנדב לשרות האמבולנסים במלחמת העולם הראשונה, אם כי בצרפת. בכל מקרה ב'המאזינה' כמו ב'מוות במונטה קרלו', עיקר העלילה מתרחשת בבתי מלון, והגיבורה בדומה לגיבורות ה'מוות במונטה קרלו' היא מאותם ואותן טיפוסים שנהגו לנוד בין בתי המלון, בנות בלי בית, גולות בנפשן ובגופן מתוך רצון או כורח החיים, נסמכות על ירושה. במקרה של 'המאזינה', העלמה אוליביה ג'נקינס, ירשה את כספי אביה. בגיל חמישים וקצת, לאחר ששנים תמכה בו בנדודים בין בתי אירוח זולים, מסעדות עלובות, ומסדרונות מעופשים, היא מגלה שהקרן המנהלת את כספיה, מחזיקה בשמה הרבה כסף. אולם היא לא מצליחה להיפטר מעולם החלומות שבנתה. עולם זה יסודותיו האזנה לשיחות האורחים בטרקליני וחדרי האוכל בבתי המלון המפוארים בהם היא חייה. בנוסף למודיעין הסיגינט שהיא אוספת, היא משתמשת גם במודיעין אנושי 'יומינט', רכילות החדרניות והשוערים. אפורה, בלתי ניראת, בלתי נזכרת, רואה ואיננה נחשבת.

הכי רחוק מבית מלון - צלם בעז זלמנוביץ

כל זה משתנה, כאשר האיש העשיר בעולם עם עוזרת אגרסיבית, ועדר מזכירים, משרתים ומלחכי פנכה מגיעים למלון, והעלמה ג'נקינס נאלצת לפנות את חדרה עבורו. בכך נחסם בפניה מקור חשוב של מידע - הגזוזטרה הצופה על גן האוהבים, והיא חשה מושפלת. טינה אישית גואה בה, והיא פותחת במעקב צמוד אחר בקמאן, הוא העשיר בעולם. שברי מילים, משפטים קטועים, ומחשבות לא ברורות, יוצרים תמונת מצב ועולם חלקית אודות מצבו של בקמאן. לאחר שהיא נחשפת, ומוכה בידי העוזרת, היא נוקמת. מברק לניו-יורק, משנה את מצבו של בקמאן, וממוטט את עושרו, ואת עושרם של רבים אחרים. מסתבר שלא צריך נגיף חסר שליטה בכדי למוטט את כלכלות העולם [תקראו את קידר-לוי], אלה רק לחישה בסתר ונקמה לא מתוקה. כרגיל אצל ברומפילד, מה שנראה כרומן למשרתים ולמשרתות, היא בעצם בחינה מעמיקה של נפש האדם, על רבדיה האפלים - מציצנות, שנאה, חמדנות ונקמנות.

#ספר קצר על נקמה של חרב פיפיות ועל נפש האדם. מומלץ.

נו, מה עם מסיכה? כיסיתם גם את האף? מצוין. עכשיו תקראו ותהיו נחמדים.

ויש גם שיר

Every time he walks out the door

I wonder if he's ever coming back

I can't help but love the taste of danger baby

And the how and the when and the roughness baby