על אמהות, על שפה ועל מקום לאהבה

שער 'ימי מעשה' של הדס גלעד

השקט שהשתרר בעקבות הסגר והשבת, מיעוט המכוניות, וגם השתתקות מפלצת הקידוח מאתר הבנייה הקרוב, מאפשרים להקשיב. בבוקר ציוץ הציפורים היה ברור מתמיד, ולפתע דפיקות נקר המטיח את מקורו באחד העצים בריתמוס הידוע רק לו משתלטות על השקט. הקשבתי וחזרתי לקרוא. 'ימי מעשה' של הדס גלעד (לוקוס, 2019) הוא הספר השלישי בקריאה או בחיפוש אחר סופרות ישראליות חדשות שאני מקיים בסיוע הוצאת לוקוס, אחרי 'זנב' של שרון קנטור ו-'88' של סיון שיקנאג'י. מסע מרתק עד כה.

מה עלה בגורל הפעוט הזה מחן יונס?

'ימי מעשה' עוסקים באמהות, בשפה ובהתרחבות הלב לעוד אהבה. ואני שואל עצמי, מה לי ולאמהות, אדם בעל אינטליגנציה רגשית נמוכה, האם מותר לגבר לקרוא ולהגיב לספרות מסוג זה? האם אני יכול להבין משפטים שכאלה: "החיים היקרים כשקר בחוץ והגשם מכסה על הכול ושוויון הדברים על הארץ מול הגשם והתינוק במיטה ופלא שנתו ופלא ערותו והתנועה הנמשכת מילדות לבגרות איטית ומהירה איך קרה שיש לי בית וסיר על האש עם ירקות ירוקים שתיבלתי לבד בלי שאף אחד לימד אותי". הדס גלעד היא משוררת ועורכת ומנחת סדנאות כתיבה דרך מדיטציה וכתיבה אמהית. בממואר שכתבה היא משלבת את גישתה לחיים, כך נראה, המכילה הפואטיקה והתבוננות היוגית והמדיטציונית בחיים, ואת התנגשותה, אולי מוטב לכתוב את השתלבותה, בתהליך האמהות האישית שחוותה.

"מה שסמוך יותר, נניח חזה, נניח חזה אל חזה, מה שטוב יותר קרוב, פה הוא מוצא, פה מושט, פה מוצא כמה שאפשר עם זה, זה בא, מזהיב כי עצם הקרבה מכה באור, היד קטנה פשוטה חמש האצבעות בבת אחת, הראש וזיעתו, כרבולת וכרבול, כמה שטוב יותר, האף המגשש גורי גורים, חיית יער שובבה, צהלת יחד, כל זה דוהר, אחת שתיים שלוש, דוהר ברחבת החדר. מישהו רואה את זה רושם את התנועות מסכם בעוד פעם ועוד פעם"

מתוך דברים שפרסמה הדס גלעד בגרנטה.

מה הכיוון? - צלם בעז זלמנוביץ

מעבר לפן של 'היות אמא', גלעד בוחנת את התפתחות הקשר שלה עם בנה הלל דרך השפה. האופן שבו הוא לומד לדבר, בוחן ואוחז את ההברות ולאחר מכן את המילים, כיצד הוא מחבר ביניהם לצמדים, להקשרים לוגיים הידועים רק לו, לא בקו ישר אלא במעגלים המתרחבים ונטמעים כאדוות המים הם הופכים למשפטים. היכולת של הילד ליצור דימויים משלו, נכתבת על ידי גלעד בעין בוחנת ובשפה עשירה, ובשאלות על ההבנה שלה, שלנו, כלנו, את האופן שבו השפה מחברת אתנו עם קרובינו. זו שאלה מסקרנת, שבטח נחקרה, על השפעת הסביבה הבוגרת, המלמדת, המכתיבה על עולמו, המקשיחה את דמיונו ודרך מחשבתו של הילד [אגב, שאלות דומות ששרפשטיין שאל על ציור הילדים]. הרבה שאלות, ואולי בכלל צריך להרגיש ולהקשיב והתשובות באות לפני שנשאלו?

#ספר ממואר על אמהות, על קשר רגשי, על שפה מחברת, ועל התרחבות הלב. מומלץ לא רק לאמהות חדשות או ישנות, גם לאחרים [אולי אפילו לאבות, אולי].

תסגרו, תפתחו, תקראו ספרים ותהיו נחמדים.

ויש גם שיר על אמהות ועל חרדה, אולי לא מתאים לאווירה, אבל אלתרמן וארצי כשעוד שר.

#ספר #גלעד #ימי_מעשה #לוקוס