שניים באיכות של ארבעה - גרשין ומנספילד

שער 'אושר ועוד' של מנספילד

או.קיי., בסדר, בסדר, אני יודע שאני עושה עוול לשני הספרים הללו בכך שקיבצתי אותם בפוסט אחד. האל עדי שהתייסרתי ייסורי נפש עד שהחלטתי שאני מכנס אותם ביחד ברשומה אחת, אבל הערמה המצטברת של ספרים שנקראו ולא סוקרו מעיקה על מצפוני, ומכיוון שהזמנים דחוקים בעבודה ומעמסות נפשיות נוספות, אני מתקשה לכתוב רשומות אודות ספרים ולעמוד בפורמט, אין ברירה. כך עשיתי בפוסט קודם שכלל שני ספרים אודות ספרים, וכך ייעשה עד שנצמצם את הערמה. בכל מקרה צריך, לפחות זאת, למצוא קשר בין הספרים שחוברו להם יחדיו. אזה הנה שניים שקראתי לפני זמן די רב ושכבו בסבלנות. האמת שסבלנות הם למדו מהמתנה לתרגום העברי. שני הספרים הם חלק מרביעיית 'אוצרות' שהוציאה 'תשע נשמות' בשלהי 2020, ואשר על אחד מהם - 'היהירות האנושית' של האשק, כבר כתבתי. הוצאת קלאסיקות מסוף המאה ה-19 וראשית המאה העשרים בכריכה קשה מינימליסטית.

צמיגים - צלם בעז זלמנוביץ (הרצליה 2021)

'אושר ועוד' (תרגמה רעות בן יעקב) של קתרין מנספילד הניו-זילנדית שעברה לאנגליה ושם יצרה וכתבה. אני לא מבין בספרות בכלל ובספרות מודרניסטית בפרט. אין לי מושג מה זה. עד כדי כך שאם ניפגש איתה ברחוב לא נזהה אותה בכלל. בכל מקרה בקובץ ארבע סיפורים קצרים שגם בלי להגדירם כספרות כזו או אחרת יש בהם עניין ואף חן. הסיפור הראשון 'בנותיו של הקולונל המנוח' הוא סיפור מתגנב. שלושת הבנות שרועות מותשות ב'שבעה' ומשוחחות על מעשיהן ועל האב. ממה שנראה שיחת מבוכה וגעגועים: "השבוע שלאחר מכן היה מהעמוסים בחייהן. גם כששכבו לישון נדמָה שרק גופיהן שוכבים ונחים; נפשותיהן המשיכו לשוטט, לחשוב על הדברים, לשוחח על הדברים, לתהות, להחליט, לנסות להיזכר איפה..." [עמ' 13] מטעה. עולה, מזדחל ומתגלה הסוד של יחסי האב עם הבנות ועל צלו גם לאחר מותו. השני, 'בית הבובות' הוא סיפור של רצון להשתייכות, לחברות ושל דחייה, ועל המחיר שילדים משלמים "הן היו בנותיה של כובסת קטנה, חרוצה ונמרצת שעברה כל היום מבית לבית. זה כשלעצמו היה גרוע למדי. אך היכן היה מר קלווי? איש לא ידע בדיוק." [עמ' 62]. 'אושר' הוא כפי שכותב גלסנר בביקורתו (הוא יודע מה הוא מודרניזם בספרות) הוא סיפור פואנטה, אם כי סימנים אליה ניתנים די מוקדם: "'אני שמחה מדי – שמחה מדי!' מלמלה לעצמה. ונדמה לה שהיא רואה על עפעפיה את עץ האגס הנפלא ופרחיו הפתוחים לרווחה כסמל לחייה שלה" [עמ' 83]. כפי שנאמר זה לא נגמר עד שעץ האגס חוזר במערכה השלישית, ורק נשאלת השאלה מה ישבש את האושר, והאם זה באמת אושר? הסיפור האחרון מעמיד את תפיסת העולם-החלום של אישה הפוגשת את אהובה המסמל את חייה הקודמים, "ז'ק," אמרה - אופפת אותך ההילה של 'החיים האדירים - אתה גורם לי להרגיש שוב את מלוא אי-האחריות המקסימה של הכול." [עמ' 113], לעומת תפיסתו אותה ואת ניצולה.

שער 'הפרח האדום' של גרשין

מאנגליה נוסעים ברכבת מזרחה לרוסיה של וסבולוד גרשין ולאסופת הסיפורים 'הפרח האדום' (תרגם טינו מושקוביץ). הייתי כותב שמספרות מודרניסטית עברנו למשהו אחר, אבל אין לי כאמור מושג. אבל מה שחשוב זה האם הסיפורים מעניינים, ואם צ'כוב אמר ש"לגרשין יש טמפרמנט אמנותי, הבנה דקה של החיים, של הפרטי והאוניברסלי, יש בו אמת, איפוק, פשטות, חוש ליופיין של הצורות, ולפיכך, מקוריות גדולה ביותר." מה אני יכול להגיד? בכל מקרה גם כאן ארבעה סיפורים. הראשון, 'המפגש' הוא סיפור על המפגש בין ערכים, שאיפות, חלומות ובין המציאות של שלושת הכ"פים. מורה צעיר פוגש את חברו מנעוריו שנהיה אוליגרך. מה יישאר מהחלום של "מחשבות יפות ונעימות הסתחררו בראשו של המורה החדש בגימנסיה המקומית. הוא חשב איך יגלה, כבר בכיתות הנמוכות, את "הניצוץ האלוהי" בנפשותיהם של הנערים האלה; יסייע לגיבוש אופיים של "השואפים להסיר מעצמם את עול האפלה"; תחת השגחתו, יתפתחו כוחות צעירים וטריים, "המתנכרים לזוהמת היום־יום הגשמית"; בסופו של דבר, יצמחו מתלמידיו בני־אדם נפלאים..." [עמ' 15]? הסיפור השני 'הפרח האדום' הוא סיפור על טירוף ועל מי הוא המטורף "אתה יודע איפה אתה?" "בוודאי, דוקטור! אני בבית משוגעים. אולם כשמבינים את זה, זה בכלל לא משנה. לא משנה." [עמ' 61] ועל המשמעות של הפרחים האדומים לנפש המיוסרת. סיפור חזק. הסיפור הרביעי הוא סיפור של הישרדות, על אדם הבודד לנפשו המנסה לשרוד את שדה הקרב ואת פציעתו. אומרים ששדה הקרב הוא המקום הגלמוד ביותר ביקום, וגרשין מדגים זאת ב'ארבעה ימים': "קורבן שלי, אתה מציל אותי!... התחלתי לחלץ את המימייה מן החגור כשאני נשען על מרפק אחד, ולפתע איבדתי את שיווי המשקל ונפלתי על חזהו של מצילי. הוא כבר התחיל להדיף ריח של ריקבון" [עמ' 95]. האחרון - 'האות' מחזיר אתנו למסילות הרכבות ותחנות האיתות הנידחות אי שם בערבות רוסיה. יש לא מעט סיפורים שכאלה על מה שמתרחש במקומות המרוחקים והבודדים הללו. זהו סיפור על מאבק בין ערכים ובין רצונות, האם זה עוד סיפור על טירוף שומר המסילה?

#ספר ועוד ספר של שני מספרי סיפורים מעניינים, הזדמנות להכיר שני כותבים, האחת ממערב והשני ממזרח. מומלץ לחובבי הספרות המגוונת.

דלתא, הודי או אחר? הטו מסיכות, קראו והיו נחמדים.

ויש גם שיר

הבט השמיימה, וספור הכוכבים -

אם תוכל למנות אותם

אם תוכל לך

כל השמיים שלך

כל השמיים שלך

הבט, כל השמיים שלך!

#ספר #תשע_נשמות #מנספילד #אושר_ועוד #גרשין #הפרח_האדום