הגבולות הפרוצים של הביטחון הלאומי

היום הכול זה ביטחון לאומי, כנראה.

הכנס המרתק של מכון INSS, שהתקיים במשך יומיים השבוע (לצערי הייתי רק ביום אחד ממנו), הציף את השאלה מה הם רכיבי הביטחון הלאומי ואולי בעצם מה לא קשור לביטחון הלאומי?

לדוגמה, מתוך דף הפייסבוק של דוברות אגף כוח אדם:

"קצין החינוך והנוער הראשי, תא״ל אבנר פז צוק, לקח אתמול חלק בכנס INSS השנתי של המכון למחקר ביטחון לאומי ודן בנושא החינוך כחוסן חברתי ובצה״ל כגורם מלכד בחברה הישראלית.

״צה״ל הוא צבא העם, ולא מדובר רק בחובת הגיוס״. אמר תא״ל פז-צוק בדבריו. ״הרבה פעמים הצבא הוא המקום הראשון שבו פוגשים את הפסיפס האנושי של החברה הישראלית. היכולת להטמיע תוכן ערכי בחיילים במסגרת הצבאית היא יוצאת דופן, וזאת מפני שרוח הלחימה נשענת על ערכים ושליחות".

גם פאנל שעסק בחוסן האזרחי התייחס לרכיבים רבים הקשורים לביטחון לאומי או בנגזרת החמקמקה שלו "החוסן הלאומי". דברים החשובים של עדינה בר שלום על שילוב החרדים בחברה האזרחית או פרופסור כרמי נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון על חשיבות החופש האקדמאי לביטחון הלאומי. הסופר חיים באר בהרצאה קצרה ומרתקת טען: "כי ארון הספרים היהודי הוא חלק מהביטחון הלאומי או החוסן הלאומי". נכון שהדברים האלה מעניינים יותר, למשל, מהחזרה האובססיבית על איראן או הצורך בצבא חזק שידע לשמור על ביטחון ישראל ותושביה, אבל מה המשקל שלהם בביטחון הלאומי?

במילון למונחי תו"ל שהוציא צה"ל ב-1998, הוגדר ביטחון לאומי באופן הבא:

"מצב שבו מובטחת היכולת הלאומית להתמודד ביעילות בכל הנסיבות האפשריות עם כל איום על הקיום הלאומי ועל האינטרסים הלאומיים. מצב זה ניכר ברכיבים אלו: קיום יתרון צבאי ברור על כל גורם זר; הבטחת היכולת להתמודד עם מערך גורמים זרים, המהווים איום או מקור אפשרי של איום על העם, על המדינה ועל האינטרסים הלאומיים; מעמד חזק דיו בזירה הבין-לאומית; יכולת ביטחונית כוללת, המסוגלת להתמודד בהצלחה עם כל פעולה גלויה או חשאית, עוינת או הרסנית מבחוץ או מבפנים"

אז או שארון הספרים והחינוך בצה"ל קשורים לביטחון הלאומי במעגל החמישי והתשיעי, או שצריך לעדכן מהו ביטחון לאומי כי היום הכול ביטחון לאומי, לא?

#ביטחוןלאומי