אסטוניה היא מדינה קטנה השוכנת לחופו של הים הבלטי הנתונה ללחץ מתמיד מצד רוסיה, ממנה השתחררה ב-1991. זכורה התקפת הסייבר ב-2007 על אסטוניה, אך המאמצים הרוסיים אינם חדלים. הפלישה הרוסית לאוקראינה מדאיגה מאוד את אסטוניה. נשיא אסטוניה אמר לאחרונה כי המצב מחייב היערכות אחרת, גם בביטחון הפנים וגם בהגנה כלפי חוץ. עם 20 אחוז מהאוכלוסייה שהם ממוצא רוסי, אסטרטגיית "רוסיה החדשה" חלה גם על אסטוניה, גם אם מנהיגיה יטענו שזה לא משפיע.
אבל מה יכולה המדינה שכל צבאה הוא בקושי חצי ציפורן של הדוב הרוסי? מדינה שאוכלוסייתה 1,250,000 בלבד ואמנם יש בה גיוס חובה, צבא קבע של 5000-6000 איש, כוחות מילואים והגמ"ר, אבל כל הכוחות מספרם מגיע במלחמה ל-30000 איש. בקיצור עם רצון טוב, הכרזות מתלהמות אך בלי מטוסים קרב, בלי טנקים, צי של 3 שולות מוקשים וחיילים מעטים לא מנצחים במלחמות, במיוחד לא נגד רוסיה.
האסטונים מבינים זאת היטב, ומכיוון שהם בקיאים בהיסטוריה ומכירים את השכנה ממזרח, האסטרטגיה הביטחונית שלהם מבוססת על ההגנה שתספק נאט"ו. אמרת נאט"ו אמרת ארה"ב. לכן אסטוניה חברה בנאט"ו ובאיחוד האירופאי משנת 2004. אסטוניה רואה את יכולת הפעולה ההידודית (interoperability) עם מדינות האיחוד האירופאי ועם מדינות נאט"ו והשתתפות במשימות הארגונים כחלק מהיעדים האסטרטגיים שלה. אסטוניה שלחה לכן, בין השאר, כוחות לאפגניסטן ולעיראק כחלק מהקואליציות בהובלת ארה"ב ונאט"ו. ולכן אסטוניה רואה קשר הדוק בין יכולותיה הצבאיות ופיתוחן עם תכניות נאט"ו. כשאסטוניה משקיעה את התקציב הביטחוני הצנוע שלה (450 מיליון דולר ב-2013), היא עושה זאת בשדה תעופה עבור מטוסי נאט"ו ורוכשת מערכות פיקוד ושליטה המתאימים לעבודה עם נאט"ו.
אז מה עכשיו, אחרי שאסטוניה ושאר המדינות הבלטיות ומדינות נוספות שמו את יהבן על המערב? האם 150 חיילים אמריקאים והגברת טיסות מטוסי נאט"ו מעל המדינות הבלטיות יציבו את הגבול לקרמלין? נראה כי בשלב הזה אין לאסטוניה ושכנותיה ברירה. חלק מהמאבק באוקראינה נובע מהמתח של בין מזרח-רוסיה ובין המערב-האיחוד האירופאי. בניגוד לאוקראינה, אסטוניה, כאמור, בחרה בצד, וביססה את תפיסת הביטחון הלאומית על כך. נותר לה רק לדרוש מבני בריתה לממש את הברית, ולשלם דמי רצינות.
מבחן רצינות לנאט"ו לארה"ב. ולנו, לישראל, כדי להתבונן היטב במתרחש, ולראות מה עושים בעלי הברית שלנו במצב של לחץ.