"Prepare for the unknown by studying how others in the past have coped with the unforeseen and the unpredictable." -- George S. Patton
יש השואלים מדוע חשוב ללמוד היסטוריה בכלל ובהקשר הביטחוני-צבאי בפרט. באמת למה? בדיונים בהם השתתפתי פעם ובמסמכים שקראתי הופיעו ביטויים בסגנון של "מעולם לא".
אחד מהם היה "מעולם לא" היה איום תלול מסלול כזה על ישראל. האמנם? אפשר לשאול את תושבי הגליל, קריית שמונה, אצבע הגליל ואחרים. בנוסף אפשר להתבונן בשכונה ולשאול למה בנו כאן מקלטים בעבר.
בהקדמה לפרסום צבאי מ-1963 - מקלט ומחסה כתב ראש הג"א, אל"ם יחזקאל פנט, את הדברים הבאים:
"הטכניקה המתקדמת של אמצעי-הלחימה מאפשרת להחדיר לשטחי היריב מטוסים וטילים, ולהסב אבדות כבדות לאוכלוסייה האזרחית [...]
גם מדינת ישראל, עם כל שלרשותה אחד הצבאות היעילים, אינה יכולה להסתפק בהצלחת צה"ל בשדה-בקרב בלבד וחייבת לארגן ולפתח את ההתגוננות האזרחית כנגד כל אפשרות פגיעה מהאוויר או הפגזת תותחים מהקרקע.
[...] מבין פעולות המניעה נשאר המקלט עד היום אמצעי-ההגנה הטוב ביותר, ככל שנצליח להכין מחסים מתאימים יותר, וככל שנצליח להכניס את האוכלוסייה למחסים אלה בטרם יפלו הפצצה או הפגז, נצליח להציל יותר אזרחים, ופחות אנשים יזדקקו לשרותיי הג"א אחרים."
אם נחליף את המילה 'מטוסים' ב'רקטות' ואת 'מקלט' ב'ממ"ד' דומה שההיסטוריה חוזרת. ההיסטוריה לא חוזרת אף פעם בדיוק. במקרה הזה, הטילים שונים, הדיוק שלהם גבוה יותר ועוד שונות, אבל הדומה, אם הוא לא רב על השונה, הוא לפחות רב.
מי שמשכיל להבין את זה, יכול ללמוד מה האסטרטגיה שפיתחה ישראל כנגד האיום, מה היו מרכיבים המענה שנתנו, והמיגון היה רק חלק מהתשובה, לבחון מה מתאים לימינו ומה לא.
אך, יותר מכך, ניתן ללמוד את תהליכי החשיבה בדרך לתשובות שנתנו. זה לא יקרה אם נאחוז בגישה שהיום הרבה הרבה יותר קשה/מסוכן/בעייתי ונתעלם מההיסטוריה.
למתעניינים במשמעות של לימוד העבר עבור מקצועיות העוסקים בביטחון ובצבא מומלץ לקרוא באסופת המאמרים – 'העבר כפתח דבר' שיצאה לא מכבר בהוצאת מודן ומערכות. במיוחד את המאמרים של הגנרלים ג'ון קינזלי (Kiszely) הבריטי ופול ון-ריפר (Van Riper) איש הנחתים המספרים על השפעת לימוד ההיסטוריה והקריאה בספרים על התפתחות הקריירה שלהם.
