שני נושאים נוספים לבחינה צצו במהלך הקריאה אודות הרק"ם לחי"ר: מספר החיילים הנישאים ברק"ם; והאם רק"ם לכל כוח או "יחידות ניוד".
אחד העניינים החשובים בתכנון כלי הרק"ם לחי"ר, נושאי גייסות או רכב לחימת חי"ר (רל"ח), הוא מספר חיילי החי"ר הנישאים בהם.
הצורך בנשיאת כיתה רגלית הוא אקסיומה בתכנון והפעלת הרק"ם לחי"ר. הגם שהוא כזה, דומה שיש צורך להסביר מדוע זה כך. כפי שנעשה בדו"ח שהוציא מכון RAND ב-2013, כחלק ממחקר עבור רק"ם היבשה העתידי Ground Combat Vehicle (GCV). שגיאה בעניין עשה צבא ארה"ב כאשר החליט על רכש הרל"ח הברדלי בשנות ה-80. במאמר שכתב הגנרל דה-פיו (William E DePuy), מי שהיה מפקד הטריידוק הראשון, הוא טען שהרק"ם יכול להוות חלק מהכיתה. לטענתו, 6 חיילים רגליים עם כוח האש העצום של הרל"ח מהווים יחידה לוחמת בסיסית. הוא טעה. חיל הרגלים פועל ברגל ולכן היחידה הבסיסית ש"פורקת" מהרק"ם צריכה להיות הכיתה שהיא היחידה הבסיסית המסוגלת לנוע ולחפות לעצמה, וכיתה היא בת 9 אנשים לפחות. נוסף לכך, מתארי לחימת הרגלים הם בסביבה מורכבת. סביבה שבה תאי השטח הקטנים מגבילים את התצפית והאש, והרק"ם לרוב איננו יכול לנוע בהם ולהיות בטווח האש והתצפית היעיל עם הכיתה שלו.
קיים רק"ם לחי"ר הנושא יותר מכיתה. למשל, רק"ם הנחיתה מהים של חיל הנחתים ארה"ב (AAV-P7/A1) הנושא 21 לוחמים ו-3 אנשי צוות. אך אלה דוגמות בודדות, שעיקרן רק"ם נחיתה. כמות גדולה של לוחמים מהווה סיכון גדול לתפקוד היחידות במקרה של פגיעה ברק"ם. בכל מקרה נשיאה של כוח "חתוך" (במקרה של הנחתים - כיתה וחצי, שכן כיתה נחתים היא בת 13 לוחמים) מהווה מכשול בהתארגנות הכוח ללחימה רגלית. כפי שניתן ללמוד ממבצעים אמפיביים רבים. אבל נניח לעניין זה, לפחות עד שיתערער ביטחוננו, נקבע שהרק"ם לחי"ר הסטנדרטי נועד לשאת כיתה רגלית.
העניין השני, הוא האם לצייד את כל היחידות ברק"ם לחי"ר או להקיים יחידות ניוד עצמאיות אשר תשא את יחידות הרגלים בהתאם לתוכנית. אין ספק שהרק"ם המודרני הממוגן עולה הרבה מאוד כסף. עניין זה דוחף להקמת יחידות ניוד, בנוסף למיומנות הנהיגה וההובלה שיחידות כאלו צוברות בדרך כלל. יחידות ניוד נגמ"שים נוסו בארה"ב ב-1960 במסגרת ניסוי העוצבה הפנטומית (Pantomic), וגם בבריטניה בשנות ה-60. יחידות אלה בוטלו. מצדדי הניוד מצביעים על יחידות ניוד אוויריות (מסוקים) וימיות (כלי נחיתה אמפיביים) כדוגמה להיתכנות יחידות ניוד. אך הללו מתאימים רק לאמצעים יקרים יחסית ולכאלה הדורשים מיומנות הפעלה גבוהה מאוד. יחידות ניוד מגבילות את הפעלת הכוח ומסבכות עד מאוד את התכנון ואת הפעלת הכוח.
מה דעתכם בעניינים אלה?
בפוסט זה הסתמכתי על דברים שכתב ד"ר עדו הכט, ועל שמואל שמואל, תצפית 76 - עוצבת היסוד, תוה"ד, 2013.
המאמר של דה-פיו (One-up and Two back) תורגם לעברית על ידי שמואל שמואל ופורסם בתצפית 79 - לוחמת חיל הרגלים, תוה"ד, 2014