שבוע מעייף [וגם מרתק], אבל איך אפשר בלי לקרוא? בשבוע שבו הלכתי בלילות עם מיטב לוחמי צה"ל, על סלעי וקוצי רמת הגולן, קריאה ב'המכונה נעצרת' של א"מ פורסטר (נהר ספרים, 2017 [תרגמה מירי אליאב-פלדון]) מעמידה פרספקטיבה אודות התנתקות מהסביבה והתחברות למכונות (שאני מחובר אליה עכשיו).
לפני יותר ממאה שנים ניבא פורסטר שנחייה מתחת לאדמה מנוהלים בידי מכונה, מתקשרים באמצעות אמצעים אלקטרוניים(?), מקבלים הכל בלחיצת כפתורים, ונעים באמצעות ספינות אוויר (עוד לא המציאו את המטוס). אבל כל זה פחות מעניין, מהניתוח של ההשלכות על המין האנושי.
הצורך [כן, הצורך] לרדד את הידע, ולשטח את ההסברים, התנתקות מהטבע, ומהבחוץ, ומסירת השליטה בידי המכונה היודעת הכל ההופכת לדת. מה קורה לאנשים שמתנגדים לה, הרוצים לחוש את השרירים והכאבים, הסקרנים ומה קורה כאשר היא משתבשת.
ספר דיסטיופי על המכונות ועלינו. על היעלמות הספרים והמחשבה המעמיקה. קצר, אבל מדויק, מרתק ומעורר מחשבה.
ותודה לי"מ על ההמלצה וההשאלה