סיפורים קצרים צריכים לאחוז אותך בתנופה וליצור עולם שלם במעט מילים. כך אני חושב, אבל מה אני מבין? בכל מקרה, ובמקרה של מרסה רודורדה הקטאלונית רובם של הסיפורים עושים זאת. תשע נשמות בספר האחרון לשנת 2018 מגלה, לפחות לי, סופרת שלא הכרתי, בספרון 'סצנות מברצלונה' (תרגם יוסי טל) [למרות שלמדתי שתרגמו כבר שניים מספריה].
רודורדה שגלתה מספרד הפשיסטית ומברצלונה, מצליחה לתפוס ותאר בסיפור הקצר את ברצלונה ואולי, גם, כל עיר אחרת, על הרחובות, הגשרים, השוק ואת האנשים. המיקוד באנשים ובעיקר בנשים הוא שהופך את סיפוריה לאל-מקומיים.
עוצמת כתיבתה מתגלה בסיומים, בסופי הסיפורים, במשפט האחרון, אשר בחלק מהסיפורים משנה את הנתיב ומעורר מחשבה על מהלך הסיפור. כך למשל בסיפור הראשון בספר - פניניות, בו יוצא ילד לשחק בשוק, רואה את פלאותיו וזוועותיו; וכך גם בסיפור שטר של אלף, בו יוצאת אישה לחפש לקוח, ומנסה להימלט מגורלה או לא.
#ספר של סיפורים קצרים, על ברצלונה, על אנשים, על גורל ושל סופים. מומלץ בחום.
תקראו ותהיו נחמדים. חג שמח.
ויש גם שיר. של ג'וני קאש.