לאחרונה קראתי כמה ספרים העוסקים בהשפעת הטכנולוגיות, שיש הקוראים להן טכנולוגיות מפציעות [ייצור מתווסף, בינה מלאכותית, רובוטים וכו], על עתיד האנושות. ניתן להבחין בין טכנו-פסימיים הנעים בין אלה הטוענים שהטכנולוגיה תשמיד אתנו ולבין אלה הטוענים שהיא תשבש את החברה, תפגע בפרט וכדומה; ובין טכנו-אופטימיים. אלה טוענים שהטכנולוגיה תציל את האנושות, תביא לרווחה, לבריאות [כולל סופר אופטימיים, כמו ריי קורצווייל הטוענים שחיבור אדם וטכנולוגיה יאפשר חיי נצח].
בראט קינג (Brett King) הוא טכנו-אופטימי. בספר "מרובד - החיים בנתיב החכם" Augmented - Life in the smart lane [Marshall Cavendise, 2016 הוא מתאר את ההתפתחויות הטכנולוגיות בעתיד הקרוב והיותר רחוק ומתאר איך האדם יהפוך למרובד, או בעצם ימשיך ויתעצם במרובדתו [יש בעיה עם הפעלים וההטיות של מרובד].
על פי קינג, הריבוד איננו רק ב'מציאות הרבודה' שבה אנו משלבים מציאות עם סביבה וירטואלית. הריבוד הוא גם באברים מלאכותיים, מעקב בריאותי באמצעות אביזרים נלבשים, מכשירים המושתלים או נבלעים וקעקועים טכנולוגיים. גם הסביבה שלנו רבודה. ערים חכמות, וגם פחי זבל נבונים, בנקאות חכמה, כסף גאוני, רחפנים ועוד ועוד. מכל טוב.
יש אופטימיות רבה אצל קינג, למרות שהוא כותב מעט על הקשיים בהקשריי אמון ופרטיות בעולם הרבוד. הפסימיים והאופטימיים בדבר ההשלכות של התקדמות הטכנולוגיה, מסכמים שזה יקרה. במוקדם או במאוחר חלק ניכר מהמחשבות הפרועות יהפכו למציאות [אני מקווה שלא חיי נצח]. לכן צריך כבר עכשיו לחשוב על ההשלכות של כך. למשל בתחום המשפט, וההשלכות על הגנת הפרטיות.
#ספר על טכנולוגיות שכבר כאן וטכנולוגיות בעתיד ואיך זה ישפיע על כולנו. סקירה מעניינת ויסודית על המציאות הרבודה שנחייה בה.
תקראו, כי גם בעולם הרבוד צריכים להיות נחמדים.
ויש גם שיר על חיזוי העתיד, לזכרו של יגאל בשן.