השנה עסקתי [כמקצוע וכתחביב] בלימוד מלחמת יום הכיפורים במרחב התעלה. בנוסף ללימוד ממחקרים היסטוריים, קראתי גם ספרי זיכרונות של בודדים [למשל קופרמינץ, הרשקוביץ ואשכנזי ושל יחידות [למשל גדוד 52 וחטיבה 14 (שהוא קצת יותר היסטורי)]. היום תוך כדי חיפושים בספריית המחלקה, קפץ ספר זיכרונות נוסף מחזית המצרים במלחמת יום הכיפורים - 'סערה באוקטובר' של אלישיב שמשי (מערכות, 1986).
שמשי היה מפקד גדוד 430 (סערה) בחטיבה 500. גדוד מילואים שגויס ב-6 באוקטובר, נע על הזחלים לתעלה, לחם בקרבות הבלימה, השתתף בהשמדת החטיבה המצרית מול האגם המר ב-17 באוקטובר ולמחרת צלח את התעלה על גבי התמסחים [ובמהלכה טבעו שני טנקים ובהם שישה לוחמים ובהם סגן שבתאי זרחיה מ"פ ח, שסיפורו ושל אביו כלולים ב'טנק' של אסף ענברי], ולאחר מכן נלחם להשמדת בסיסי הטילים, לכיתור הארמיה השלישית ובפאתי סואץ. כל קורות הגדוד מפורטים מפי המג"ד שמשי בליווי מפות סכמטיות בהירות [שחבל שהן כוללות רק את חצי גדוד 430].
זה ספרו הראשון של שמשי, שהמשיך ועסק בספרים רבים שכתב בפיקוד, במנהיגות ובטקטיקה. מהספר ניתן ללמוד את כל זאת. שמשי שעוטר בעיטור מופת על תפקודו במלחמה, מתאר בצניעות, את השיקולים, את הפקודות, את גיבוש אנשי המילואים ליחידה מגובשת הלומדת את לקחי יום הקרבות ומיישמת למחר, את כאב הנופלים, ואת המהומה.
#ספר צנום, צנוע ותמציתי על מפקד במלחמה ועל אנשים. מנהיגות וטקטיקה בחוד. אם משהו לא קרא, מומלץ.
בכל מקרה תקראו ותהיו נחמדים.
ויש גם שיר, זה מכבר.
ואם כבר קראתם, אז תקראו את הספרים שהמלצתי בפסקה הראשונה.