השבוע לא הצלחתי להתמקד בדיון אודות הכוח הכי החשוב בשדה הקרב, אולי בגלל שעבדתי בעניין הקשור בכך, וזאת למרות שקבלתי התייחסויות מעניינות ומועילות בעקבות הדיון אודות הקוטר וחימוש הכיתה בעבר. אבל נושא קשור תפס את תשומת לבי והוא הידיעה על בקשת צבא אוסטרליה מחברת ריינמטל (Rheinmetall) יצרנית רק"ם הבוקסר (Boxer) שרכש עבור תכנית המודרניזציה Land 400, לשלב בו את מערכת ההגנה האקטיבית "חץ דורבן" של תע"ש...אופס סליחה..של אלביט מערכות.
הידיעה עוררה כמה מחשבות, ואני כרגיל אשתף אתכם. הראשון הוא אודות התכנית ההתחדשות השאפתנית של צבא אוסטרליה - Land 400. ממעקב שטחי אבל עקבי במשך השנים, אני מוצא את צבא אוסטרליה כצבא מעניין ובעל גישה שונה, אולי בגלל המרחק והאופי האוסטרלי. בעבר תרגמה מחלקת תו"ל בתוה"ד את תפיסת מבצעי היבשה העתידיים של צבא אוסטרליה - מערכה סתגלנית (Adaptive Campaigning). למרות השם מצאנו אותה אינטליגנטית ומעניינת.
אני לא בקיא בהתפתחויות התפיסות והשפעתן על תכנית בניין הכוח האוסטרלי, והאם זו הייתה אופנה להשתמש במילה סתגלנות באותה עת (למשל צבא קנדה) אבל ניתן למצוא את הצורך ליצור מגע ואז להחליט על אופן הפעולה (ההסתגלות) ברכש כמות לא קטנה של רק"ם לסיור, הוא הבוקסר, ולדגם אותו בכמה תצורות כחלק מצוות הקרב המשוריין, או לפעול כיחידות סיור בנפרד. דבר יכול לעניין גם את צה"ל הרוצה לקנות רק"ם דומה - האיתן.
אחת המגבלות של רק"ם מסוג זה הוא המיגון, לכן צבא אוסטרליה רכש את הבוקסר במיגון הכבד ביותר. דבר שמשפיע בדרך כלל על הניידות והעבירות [אם כי יצרני האיתן טוענים לפלאות בתחום], ומפחית את יעילותו למשימה שעבורה נרכש - סיור, ומתעל את תנועתו לצירים הצפויים שהיו ממוקשים וממוטענים. ביקורות מסוג זה התפרסמו באוסטרליה בעקבות הזמנת הבוקסר.
וכעת, כאמור, מתפרסמות ידיעות על הבקשה לאינטגרציה של מערכת ההגנה האקטיבית של אלביט - Iron Fist. האם זו תוספת על המיגון הנוכחי של הבוקסר או הדבר יאפשר הפחתת משקל? בדרך כלל, לא נוטים להפחית מיגון אלא להוסיף. בכל מקרה על פי האוסטרלים רק המערכת של אלביט התאימה לדרישת משקל המקסימום שהם הציגו ל-121 רק"מי הסיור.
האם אלביט [או תע"ש] הצליחה לבסס עצמה מעמד כבעלת מערכת ההגנה האקטיבית המיועדת לרק"ם בינוני כדוגמת הברדלי והבוקסר [בניגוד לרפאל ש'מעיל רוח' מתוצרתה בעלת מעמד בשוק ההגנה האקטיבית לרק"ם כבד, טנקים ורל"חים כבדים]? המערכת של אלביט תצטרך להוכיח עצמה בקרב, אך בכל מקרה הדבר מעלה את השאלה האם, או יותר נכון, מתי יפותחו אמל"ח או טכניקות שיתגברו על מערכות ההגנה האקטיביות.
זהו איננו דיון טכנולוגי אלא מסקנה שניתן ללמוד מההיסטוריה של המלחמות. לכל יכולת או אמל"ח פותח מענה, שאליו פותח מענה וכך עד קץ הדורות. הדבר לא מחייב טכנולוגיה נגדית, לעתים טכניקה או תרגולת מאפשרים להתגבר על החידוש הטכנולוגי. לאנשי השריון ב-1973, לקח מספר ימים בכדי למצוא תשובה, לפחות חלקית, לסאגר. ואולי ניתן לראות במטחי הירי תלול המסלול של חמאס ב"סבב" הקודם ניסיון להתגבר על כיפת ברזל.
מה דעתכם?
[מקור התמונות: 1 - אתר ריימנטל; 2 - אתר משרד ההגנה האוסטרלי; 3 - תע"ש]