מה כבר אפשר ללמוד חדש על מלחמת העולם השנייה, על הנאצים ועל השואה, שעוד לא למדנו, זה מה ששואל בעז נוימן בספר ובסדרת ההרצאות 'היסטוריות חדשות על הנאציזם" (אוניברסיטה משודרת, 2018). נוימן שנפטר ב-2015, בגיל 43, הספיק לכתוב לא מעט [אך לא מספיק] על הנושאים הללו. מהדברים שכתב וקראתי משלו, ברור שמדובר בחוקר מוכשר בעל חשיבה שונה [למשל: 'ראיית העולם הנאצית מרחב גוף שפה' ו'תשוקת החלוצים'.]
הספר שנכתב על יד נוימן בשנותיו האחרונות, נערך אחרי מותו על ידי אבנר שפירא, והוא מכיל ומקיף זוויות שונות של הנאציזם ומכאן חשיבותו. החשיבות הנוספת היא בחינה של גישות מחקריות-היסטוריות שונות והסברים אודותיהן. נוימן לא מתעסק במערכות הצבאיות והפוליטיות של גרמניה הנאצית, אלא מבקש את הגישות שיכולות להאיר באור נוסף את התקופה האפלה ואת המעשים הנוראים. על רקע התפתחויות מחקריות וביקורות על המחקר 'המסורתי' מבקש נוימן להסביר במקביל את המהות הגישות הללו והסיבות שהביאו להיווצרותן, ובמקביל להסביר בקצרה את מושא המחקר - הנאציזם.
כך למשל עוסקים הפרקים בבחינה של השואה בפרספקטיבה של ג'נוסייד, באמצעות המושגים, וכחלק מתופעה גדולה יותר, שבה השואה היא מקרה ייחודי, בולט ושונה במאפייניו, אבל מבט משווה רק מסייע להבחין בכך; או האופן שבו תפסו הנאצים את המין; והיחס לזונות וללהט"בים [בעיקר להומוסקסאולים]. כיווני מחקר נוספים שמוצגים הם הקשר בין אסלאמיזם לנאציזם [כגישות פוליטיות ודתיות ואנטישמיות או אנטי-יהודיות, וגם בהיבט הקשר הממשי בין שתי התנועות, המופתי למשל]; מבטים על גרמניה כאימפריה לפני הנאציזם והשלכות שונות מכך; על יחס לאקולוגיה ועוד ועוד.
כפי שנכתב בסיכום הדברים: "העידן הנאצי, מלחמת העולם השנייה והשואה, שהיטלר היה המחולל הראשי שלה - כל אלה [...] מציינים תקופה מהותית בהיסטוריה העולמית, כך שלא משנה כמה היא נחקרה כבר, תמיד יהיו עוד דברים לגלות, לכתוב ולהתווכח עליהם".
#ספר על היסטוריה בזוויות שונות ועל גישות מחקר מגוונות. לא רק להיסטוריונים, אלא לכל מי שמתעניין בתקופה, בתופעה שנקראת נאציזם ובשואה.
אנשים, תקראו ותהיו נחמדים.
התלבטתי האם לסיים בשיר, אבל כן.