שאלתי את הרשת אודות מילים נרדפות לעלוב, וזה מה שקבלתי: אֻמְלָל, דַּךְ, מוּכֶה גּוֹרַל, מִיקְרוֹבּ, מִסְכֵּן, מְעוֹרֵר רַחֲמִים, פָּתֶטִי. המשכתי לחפש בספריה המקומית. מלון התנ"ך של י. שטייגברג (יזרעאל, 1960 [ספר חובה בבית]) שלח אותי לספר דניאל, פרק ו': "וְכָל-עִלָּה וּשְׁחִיתָה לָא-יָכְלִין לְהַשְׁכָּחָה"; איתן אבניאון ב'לשון ראשון' (איתאב, 2002 [ספר חובה בבית]), המביא ניבים ומכתמים על יסוד המקורות, מציג שעלוב זה: "עלוב נפש (על יסוד ברכות ההפטרה), אומלל, מסכן". מלך המלכים - מילון אבן שושן (קרית-ספר, תשמ"ח [ספר חובה בבית]) מרחיב: "1. מסכן, ראוי לרחמים 2. דל, נטול-ערך, חלש; עלוב שבעלובים, עלוב ודל ביותר; עלוב-נפש, מסכן, אמלל; עלובי-החיים, אנשים שהחיים קפחו אותם, מרי-גורל...".
למה נדרשתי לכל זה? לכל המסע בעליבות שחלקו מפורט למעלה? משום שזו האסוציאציות והתחושות הנובעות מקריאה בספרו של מרטין קוהן - 'חשבונות פתוחים' (תשע נשמות, 2018 [תרגם נהדר ארז וולק]). דבר אחד בטוח בהקשרו של חשבונות פתוחים, הוא עצמו איננו עלוב ומעורר רחמים. משום שקוהן מפליא לתאר דמות שהיא עלובת נפש, והתיאורים כל כך מדויקים ומפורטים עד כדי שגרמו לי קבס.
חימנס זקן, מר נפש, עני חי בגפו בדירה קטנה שהמרפסת שלה משתמשת כפח הזבל של השכנים, אשתו-פרודתו חייה באותו בניין, ובעל הבית דורש את התשלום. חימנס לא מרבה לנוע במרחב, אולי רק עד הפאב והמכולת הקרובים, אבל הרהוריו מעמיקים לחדור ולהתפרס. במהלך ספרותי מעניין, קוהן הופך את הסיפור והמספר, מכניס לעלילה את בעל הבית, מעלה את חימנס וגורם לנו להבין, שלפחות לדעתו או שזו רק עמדתו בסיפור, תמיד גם האחרים אומללים בדרכם, גם אם בעינך עצמך מצבם טוב יותר.
#ספר שמכה אותך מתחת לחגורה. על החיים ועל עליבות. ספר מורכב אבל מרתק. מומלץ. [כבר קניתם את ספרי מפה לאוזן של תשע נשמות? אני חייב שההוצאה תמשיך להתקיים ואני אוכל להמשיך לשלם להם על הספרים הנהדרים].
תקראו ותהיו נחמדים ולא אומללים