בחודש ומשהו האחרון כתבתי על כמה ספרים שעסקו באינתיפאדה [זו שלא ידעה שהיא הראשונה]. והנה יצר איתי דרך הפייסבוק אדם בשם אורי סלונים. לא קפץ לי דבר, אבל יש המציעים לי חברות, בהקשרם של ספרים דרך קבוצות שונות שבהן אני מעלה את סקירותיי המייגעות אודות הספרים שקראתי, ואני אדם שקורא ספרים ולכן נחמד, מאשר את כולם ואת כולן [חוץ מכאלה שהקיר שלהם הוא תוכן שיווקי]. אבל אז כתב אורי, שהוא ייצג את שגיא הרפז מראשוני הנשפטים באשמת הכאה, והפנה אותי [בשיווק אגרסיבי משהו] לספר שהוציא - 'בשליחות הלב - מאולמות המשפט לעולמות השבויים והנעדרים' [ידיעות ספרים, 2019]. אז קניתי וקראתי.
סלונים עורך דין, יועץ מיוחד לשר הביטחון לשבויים ונעדרים, ונשיא וראייטי [כיום יו"ר] ועוד ועוד דברים ועסקים כתב את זיכרונותיו המרתקים, וניתן לומר גם המרגשים על פעילותו בתחומים הללו. ילדותו, שרותו בצנחנים וכמדריך צניחה שנים רבות, מסע כקדט בצי הסוחר, ותחילת דרכו כעורך דין הם רק הקדמה לסיפור התבססותו כעורך דין צעיר במשפט הפלילי של הצווארון הלבן [למשל: ח"כ יצחק רפאל כנגד סילבי קשת, משפט המעורר געגוע לתקופה שבה בילוי בקזינו לא הייתה מקור לגאווה]. מתקופה זו ניתן ללמוד, כפי שלמד ומספר סולנים, להבנתי, שני דברים. הראשון, להתמקד. לבחור במה עוסקים ולעשות זאת לעומק ולרוחב. השני לבחור לך מנטורים, חונכים, אנשים שאתה יכול ללמוד מהם ולהתייעץ אתם בתחילת הדרך ובהמשכה.
לאחר שלושת החלקים הראשונים של הספר שבהם מתאר סלונים את קיצור חייו, תקופת היותו עורך דין, וסיפור ועדות החקירה בהן הגן על נחקרים, פונה הסיפור לעיקרו - תפקידו המרכזי, הגמיש, ובעיקר מתווך-מקשר-שותף אנושי-אישי בין משפחות הנעדרים והשבויים לבין הגורמים הרשמיים. סלונים מתאר את התגייסותו בהתנדבות מלאה לתפקיד, ואת קצה הפעולות מאחורי הקלעים, שאין יודעים עליהן הרבה [יש כמובן את ספרו של ברגמן, מדינת ישראל תעשה הכל (ברגמן, גם מראיין את סלונים על הספר]. למשל סדרת פגישות בראשית שנות ה-90 עם אחיו של מוסטפא דיראני. אך בעיקר מעניין ומרגש הקשר עם המשפחות הנמצאות במצב המתמשך של חוסר הוודאות לגבי הבן. סלונים עסק בכך במשך כ-30 שנים באופן רשמי ולא רשמי. סלונים משתמש בהבאת עדויות של אחרים [בכתב שונה] בשביל לתאר את פעילותו והקשר האישי והמחויבות שלו כלפי המשפחות [אני מאמין לו גם בלי זה, אבל הקטעים הללו חשובים]. בהמשך למחויבותו כלפי אחרים, מתאר סלונים בחלק האחרון, את פעילותו בארגון וראייטי. חלק זה מעניין בגלל דבריהם של קתלין טביב ואסף נפרן, ילדי וראייטי שבגרו, ואת השינוי שחל בחברה, מהסתרה ובושה לתמיכה ולעמידה במרכז של "השונה".
#ספר זיכרונות מרתק של אדם רב פעלים, אבל בעיקר בעל לב רחב לעשייה ונתינה. תרומה חשובה להבנת צדדים נוספים בעולם השבויים והנעדרים. מומלץ.
תקראו ותהיו נחמדים
ויש גם שיר שכתב אסף נפרן הסובל משיתוק מוחין שכתב שירים וארגן ערבי תרומה או יותר נכון מתן בחזרה עבור וראייטי - יש לכם הזדמנות להיות בערב שכזה ב-17 ביולי 2019 בתמונע.