"תורה היא וללמוד אני צריך" אמר רבי כהנא לרבו רבי אבא. אמנם לא רק בהקשרה של התורה שרצה רבי כהנא ללמוד מרבו, אבל בכל מקרה אנחנו צריכים ללמוד כל יום משהו. חדש או ישן, מעניין וגם משעמם, קל ללימוד או קשה להבנה, בקיצור ללמוד. ספרי 'אוניברסיטה משודרת' הם מקור בלתי נדלה ללמוד משהו חדש גם אם הספר ישן, ללמוד דבר שיכול היה להיות משעמם באופן קצר יחסית ומעניין, כך שהקשה לגישה ולהבנה נהפך לקל יותר. אני ממליץ. בכל מקרה, מכיוון שהגיעו לידי ערמה של ספרי אוניברסיטה, אני עושה כמצוות רבי כהנא ולומד.
לרבי כהנא, ולאפיזודה המשעשעת שהתפתחה בהיותו מתחבא מתחת מיטתו של רבו בעוד זה עסוק בתשמישי מיטה, הגעתי בתוך קריאה בנושא המורכב של 'גוף ונפש בהגות היהודית העתיקה' שהרצה וכתב ישי רוזן-צבי (מודן ואוניברסיטה משודרת, 2012). רוזן-צבי מעלה את השאלה של היחס בין הגוף לנפש ובוחן לא רק את התשובות שנתנו דורות של הוגים ומקורות יהודיים וגם הלניים, אלא גם את ההיסטוריה של השאלה גופא. הרי זו שאלה שרבים שואלים אותה גם היום, ולא מעטים מחפשים תשובה במקורות שונים ומשונים וגם לא מעטים עושים כסף ממתן תשובות לכך [לא?]. אבל הדיון בספרון הוא מורכב ועוסק בשאלות, כגון האם יש הפרדה בין הגוף לנפש או שמא הם ישות אחת? ומה הקשר לכך ל"עולם הבא", ל"תחיית המתים", ל"יצר הרע", למי שייכת הנפש ומה היחס לגוף?
אין לי ספק שהדיוט שכמוני, מתקשה לרדת לעומקם של הדברים שמביא רוזן-צבי מכתבי אפלטון, פילון האלכסנדרוני, שאול התרסי הוא פאולוס, מגילות האסיים, וחכמי המשנה, וכמובן מהמקרא. ובטח החמצתי חלק מהמניפה הרעיונית שניפרסת בפני הקורא על ידי המחבר. אבל הוא עושה זאת היטב וכורך את מערבולת המחשבות אודות הגוף והנפש הן כרונולוגית והן רוחבית. שהרי רעיונות מושפעים מהסביבה הקרובה והרחוקה, ומכתבי הדורות הקודמים. כפי שאמר רבי שמואל הנגיד: "אם תאהב למשול בנפשך, תנה אותה במתנה לשכלה." [אין כמו ויקיציטוט].
#ספר על נושא מורכב. רעיונות, מחשבות ומקורות מגוונים. מומלץ למי שרוצה ללמוד ולהכיר בקצה-קצה הציפורן את שאלת הגוף והנפש במחשבה היהודית של פעם.
תקראו והנפש והגוף שלכם ביחד או לחוד יהיו נחמדים.
ויש גם שיר - בחלונות כבו מזמן כל האור...