אבקים בוואדי

שער החוברת - 'מהפתעה לנוקאאוט' של גדעון אבידור

ככול שאני לומד וקורא אודות מלחמות ישראל אני מגלה שכמעט על כל קרב או מהלך ישנו מאבק על התהילה. כך למשל, החלו לפני מספר שנים אנשי חטיבה 16, החטיבה הירושלמית, לטעון שהם היו הראשונים להגיע אל הכותל במלחמת ששת הימים. לא נכריע בריב הזה, וכנראה גם לא מאבקי התהילה הנוספים. אחד מהם הוא הקרב בוואדי מבעוק ב-14 באוקטובר 1973. במקרה זה טוענים אנשי השריון מגדוד 46 שתהילתם נגזלה על ידי מג"ד 202 - דורון רובין. עוד מילה בעניין הכתיבה על המלחמות. בשבוע שעבר ספרתי לחבר על התגובה הזועמת של מחבר ספר אודות מלחמת יום הכיפורים, שהגיב בעוצמה לביקורת הלא חיובית שכתבתי אודות ספרו [בדיעבד, אני מצטער על סגנון הכתיבה של הביקורת, אבל לא מתחרט על המהות] והוא אמר: "מה אכפת לך, שיכתבו כל דבר, הרי זה חלק מתהליך הריפוי והאיחוי של הלוחמים בקרבות". יש בזה הרבה.

צלם בעז זלמנוביץ

בכל מקרה, בחזרה לוואדי מבעוק. תא"ל (במיל') גדעון אבידור היה קצין האג"ם של אוגדה 252, אוגדת סיני, במלחמת יום הכיפורים. בחוברת - 'מהפתעה לנוקאאוט - קרב ואדי מבעוק 14 באוקטובר 1973' (מכון 'חץ', 2018) הוא מנתח את הקרב שמהווה חלק מקרבות אותו יום. יום המהפך במלחמה בחזית סיני. לא ברורה סיבת החלטה המצרית לשחק לידי צה"ל, אבל אחרי ההפתעה של 6 באוקטובר, הבלימה וכישלון מתקפת הנגד ב-8 באוקטובר, הבין הרמטכ"ל שיש לייצב קו הגנה בחזית הדרום במקביל למתקפת הנגד בחזית הצפון. התכנית לצליחה עמדה תלויה בהתעצמות כוחות צה"ל, אבל בעיקר בחיוניות של העברת סד"כ מצרי מהגדה המערבית של התעלה למזרחית. בעקבות ידיעות מודיעיניות נערך פיקוד הדרום להמשך המתקפה המצרית שהחלה בבוקר ה-14 באוקטובר.

אבק - צלם בעז זלמנוביץ

אוגדה 252, שמפקדה אלוף אלברט מנדלר נהרג יום קודם ובפיקוד אלוף קלמן מגן, נערכה גם היא בדרום הגזרה של פיקוד הדרום [דרומית אליה היה פיקוד מרחב שלמה]. בניגוד למצופה, המצרים ניצלו את הציר בוואדי מעבוק להתקפה חטיבתית מוגברת. שם היה פרוס גדוד הצנחנים 202 מתוגבר בטנקים בודדים [ראו מאמרו של רס"ן דורון אלמוג]. זיהוי מוקדם של התנועה, והגעה מהירה של פלוגות מגדוד 46, שילוב של ארטילריה, מרגמות וסיוע אווירי ביחד עם 'תרומת' המצרים, הפכו את החדירה העמוקה ביותר של כוח מצרי לתוך סיני לניצחון טקטי מוחץ. אביגור מצרף מקורות רבים - חלקם ראשוניים (יומני מבצעים ותחקירים) וחלקם מחקרים ובכלל זה של המחלקה להיסטוריה - לתיאור וניתוח מהימן של הקרב. נושאים רבים ניתן ללמוד ממנו ולא רק בהקשר הישיר של סיני ולוחמת טנקים, ובכלל זה מנהיגות ואומץ לב של מפקדים, חשיבות האיסוף והסיור, חשיבות תיאום והכוונת אש מסייעת ארטילרית ואווירית.

תרומה חשובה למחקר מלחמות צה"ל, וגם מקרה זה, היא של פסח מלובני [עמ' 156] אשר מחקריו על צבאות ערב ושל תרגומיו של ספרי ומחקרי הצד השני, תורמים תרומה חשובה להבנת שהתרחש, כך בספרו של עודד מגידו על קרבות 'חמוטל' ו'מכשיר', וכך, כאמור, גם במחקר על הקרב בואדי מבעוק.

#ספר או חוברת של ניתוח קרב טקטי חשוב ממלחמת יום הכיפורים. לחובבי הסוגה [אזהרה - זה שאתם לא מתעניינים במלחמה, אין זה אומרים שאין היא חולמת עליכם בלילה].

תקראו ותהיו נחמדים.

ויש גם שיר. לא קשור אבל קצבי

#ספר #מלחמה #מלחמתיוםהכיפורים #1973 #אבידור #אוגדתסיני #שריון #טנקים #חילרגלים