אסטרטגיה? מעניינת את עכוזו

שער 'האסטרטגיה הגבוהה בהתגשמותה'

במאמר מלפני כחמש עשרה שנים, אשר תורגם לעברית לפני כשנתיים ופורסם באתר 'מידה', כותב פרופ’ ויקטור דיוויס הנסון סופר ומרצה להיסטוריה באוניברסיטת סטנפורד שהסיבה שהוא מתפרסם ב'מידה' מעידה על החשיבה הפוליטית-חברתית שלו, ושנבואותיו על הצלחת טראמפ, רומזות על כך שמוטב שיתמקד בכתיבה על היסטוריה, על החיוניות שבלימוד היסטוריה צבאית. בהקשר זה, אני הקטון, מסכים עם דיוויס הנסון. גם אלוף איתן אבישר (פון פרידמן), ב'האסטרטגיה הגבוהה בהתגשמותה' (נ. טברסקי, 1949 [תרגום מגרמנית, ד. נוף]), חושב כך: "אי אפשר ללמוד על אסטרטגיה בכלל ואסטרטגיה צבאית בפרט, אלא דרך ההיסטוריה. גם האסטרטגיה הגבוהה אינה ניתנת ללימוד בשיטות המקובלות. לימודה מושתת יותר על עיבוד מחשבתי עצמאי של דוגמאות היסטוריות; מכאן שלימוד ההיסטוריה הוא הבסיס להבנת האסטרטגיה עצמה. לקח ההיסטוריה וחכמת החיים הנם איפוא היסודות לתורה זו" [עמ' 7]. אבישר יליד אוסטריה, בן למשפחת אנשי צבא, שירת שנים רבות בצבא אוסטריה ובכלל זה מלחמת העולם הראשונה, אחרי האנשלוס נעצר. לאחר ששוחרר עלה לארץ ישראל, והשתתף בארגון ההגנה, ובהמשך היה ראש מחלקת התכנון וסגן ההגנה. במלחמת העצמאות היה מהתורמים להקמת חיל התותחנים, ולאחר הקמת צה"ל היה לנשיא בית הדין הצבאי העליון.

מדרג האסטרטגיות מתוך הספר

תוך כל העשייה הזו כתב אבישר את סדרה של ארבעה ספרים שאת הראשון שבהם קראתי, והוא: 'האסטרטגיה הגבוהה בהתגשמותה: (מוסברת לאור האסטרטגיה של מלחמת-העולם השנייה)'. אסטרטגיה, כך אומר לנו ה'מילון למונחי צבא' (הוצאת "מגן" חיפה, 1951) [זהו מילון אנגלי-עברי של תקופת ההגנה וראשית צה"ל. המילון נכתב או לוקט וסודר על ידי אברהם עקביה ונערך על ידי סעדיה ר. גולדברג מאנשי מחלקת ההדרכה שמרכזה היה בחיפה, מקום מושבו של יעקב דורי]. קצת סטיתי, אז נחזור להגדרה של עקביה אודות אסטרטגיה: "עריכת תכניות ושמוש בכחות צבאיים ובציוד צבאי לשם השגת יתרון על-פני האויב בפעולות הקרב וקיומו של היתרון המושג; וכן למוד זירת-הקרב, מערך האויב וקוי הפעולה האפשריים שלו. האסטרטגיה עיקרה - תכנון בקנה-מדה גדול והכנסת הכח לקרב בתנאי הנוחים ביותר; הטקטיקה עיקרה - דרכי ניהול המבצעים הדרושים לביצוע התכניות האיסטרטגיות". [המילון, עמ' 291]. אני לא מבין גדול באסטרטגיה, וגם לא בטקטיקה, אבל בקריאה בספרו של אבישר מובן שהמילון מכוון למה שמכונה 'אסטרטגיה צבאית'. זו כפופה ומשפיעה על האסטרטגיה הגבוהה, זו אשר מתחתיה או חלק ממנה נמצאות האסטרטגיות - הצבאית, הכלכלית והפוליטית-מדינית. כפי שניתן לראות באיור ובהסברים שצלמתי מתוך הספר. בשלושת התחומים צריך לבחון את האויב ואת עצמך למול המטרה שהגדרת לעצמך. למשל, להקים את הרייך השלישי ולשלוט בעולם. בכל מקרה אומר לנו אבישר: "העיקרון האסטרטגי הנידון מושתת על התקפת הנקודות החלשות ביותר של האויב. בכל צרוף של אויבים חזקים יותר וחלשים יותר הכרחי שהחוליה החלשה ביותר של צרוף זה תהיה מטרת התקפה. בפרט כשאין לנצח במישרין את האויב החזק יותר, אשר אינו יכול לסיים בהצלחה את בלי סיועו של החלש". כך מבחינה פוליטית 'כבש' היטלר קודם את אוסטריה, חבל הסודטים וצ'כיה, וחבל הריין, ומבחינה צבאית הלך בתחילה על פולין, אחרי שניטרל זמנית באופן פוליט-מדיני את ברית המועצות וכו'. בנוסף, שיעבד את הכלכלה לבניית הכוחות המזויינים, וגם התמקד ביצירת תחליפים למשאבים בחסר, למשל בנזין סינטטי.

התכנון האסטרטגי היפני שלא כל כך הצליח אבל היה הרסני

הספר מנתח את האופן בו חשבו אסטרטגית היטלר, מנהיגי יפן, ומנהיגי ארצות בעלות הברית - אנגליה, ברית המועצות וארצות הברית. אפשר לראות בתרשים אודות האסטרטגיה היפנית, להיכן צריך לפלוש ומה צריך לתקוף קודם אם אתה רוצה לכבוש את אוסטרליה, לחבור לגרמניה בהודו, ולמנוע מברית המועצות לכבוש את סין. מה הרכיבים המדיניים שצריך להשתמש בהם, איך לכוונה את הכלכלה הלאומית ואת הכלכלה הצבאית, כלומר את בניין הכוח של הכוחות המזויינים: "האסטרטגיה משפיעה גם על מבנה מכונת המלחמה. הפעלת כוחות הקרב, הקמתם, חיולם, הרכבם, אירגונים, ציודם, הכשרתם וכו'. בשטח זה שמו "מעצמות ההתקפה" את הדגש באוירון ובטנק, ואילו "מעצמות התגוננות" נתניהו בבטון, נשק התגוננות, ארטילריה ומכשולים מלאכותיים". למשל במקרה היפני, קודם כל אתה צריך להשיג את משאבי הטבע שאין ביפן בשביל לפתח את מכונת המלחמה, יש לך ים והרבה נחיתות ימיות, תבנה צי ויכולת נחיתה. איפה לתת עדיפות בתחילה לכיבושים, איך להשאיר את ארצות הברית מחוץ למלחמה? ולמה צריכים לכבוש את איי שלמה בדרך לאוסטרליה. בקיצור מסובך. ואולי בעצם, הכי חשוב לשקלל האם בכלל יש לך יכולת לעשות זאת? אבישר מעיר נקודות מעניינות רבות בתחום האסטרטגיה, שניתן ללמוד מהן כיום או תמיד. למשל, איך משפיעה החשיבה האסטרטגית ההתקפית (האופנסיבית בלשונו) לעומת זו ההגנתית (הדפנסיבה) על בניין הכוח: "גרמניה נאלצה לחפש נושא-נשק, שאפשר יהיה לסגלו לדפנסיבה האסטרטגית. ה"בטון" הפך נושא-נשק מכריע. בכל מקום שבו עשויה היתה לקום חזית, הועמדו כל הכוחות לשירותו של נושא-נשק המכריע החדש, הבטון, שתואר אז, בדומה לשריון, באוירון והצוללת בזמנו, ככוח שאין להתגבר עליו".

מבצר אירופה מתוך הספר

הסבריו של אבישר אולי נראים פשטניים מעט, כמו למשל [כי כבר צלמתי את התרשים] הניסיון להראות את המערך הגרמני בכיבושיה ובהגנתה על עצמה כהשלכה של מבצר - 'מבצר אירופה'. אבל דווקא פשטות הכתיבה והקווים הכלליים שבהם מתוארת חשיבת ופעולת הצדדים - הציר ובעלות הברית מאפשרים להבין למה הוא מתכוון באומרו אסטרטגיה גבוהה. עוד דוגמה שגם על נושאים מורכבים אפשר לכתוב באופן בהיר, ותזכורת שהרבה פעמים הרבה מילים מסובכות הן רק כיסוי עלוב לכך שלא הצלחת להבין ולהסביר לעצמך במה מדובר, אבל אתה רוצה להראות, כנראה להשתחץ, שאתה מבין.

מה האסטרטגיה ליציאה מהסגר? תקראו ותהיו נחמדים.

ויש גם שיר - הגרסה היפה של רוקפור ואילנית שיר של אחרי המלחמה של אינשטיין

כל הרחוב יוצא, וזורק פרחים

כמה טוב שבא שלום.

הנה הם חוזרים, שיהיו בריאים -

מישהו שר את זה קודם

#ספר #אסטרטגיה #מלחמת_העולם_השנייה #פון_פרידמן #אבישר