ארליך, אבנר ארליך

שער 'מת כמו שצריך'

אני מודה שגיבורים בנוסח ג'ק רייצר לי צ'יילד או ג'ק רייאן של טום קלנסי הם פחות כוס התה שלי כפי שאולי היה מנסח זאת ג'יימס בונד. אני מעדיף בשנים האחרונות דמויות צרפתיות המיוסרות במחשבותיהן העגמומיות והאובדניות מאשר את הגיבורים הכל-יכולים. זה שלא קראתי פה ושם מאותם ספרים שמושכים אותך לתוכם, ואתה שוכח את העלילה די מהר כאשר סיימת, ורק דמותו של הגיבור צוברת תאוצה בספרים או בסרטים הבאים בסדרה. פיני אלעזרי יצר את הגיבור הישראלי - אבנר ארליך סגן ראש אגף המבצעים במוסד, גיבור מיוסר, חזק, חכם, תחבולן, חובב יינות, סיגרים ונשים יפות אשר נלחם ברעים שלנו - איראנים, שיעים, חזבאללה, רוסים ועוד מרעין בישין. איך אני יודע את זה? כי אלעזרי ביקש שאקרא את שני הכרכים הראשונים בטרילוגיה המובטחת שכתב על אבנר ארליך ושלח אלי את הספרים - 'העוצמה והזעם של אבנר ארליך' (דני ספרים, 2019) ו'מת כמו שצריך' (דני ספרים, 2020). זה היה כמובן גם גילוי נאות אני מקווה.

שער 'העוצמה והזעם של אבנר ארליך'

להפתעתי נשאבתי לתוך שני הספרים, וקראתי אותם ברצף. כלומר בזמן שלא קראתי את השלושה-ארבעה ספרים שבדרך כלל נקראים במקביל. בספר הראשון 'העוצמה והזעם' אנחנו פוגשים את ארליך, לומדים על אישיותו וסביבתו הקרובה האישית והמבצעית. בספר ארליך מתמודד, כפי שתיאר זאת גל פרל-פינקל בסקירתו מרחיבת הדעת, "עם ארכי-מחבל בשם עימאד אקברייה, העומד בראש רשת טרור של הג'יהאד העולמי, מוציא לפועל שורת פיגועים התאבדות קטלניים ברחבי העולם ומנהל בסיס סודי בתימן, שממנו הוא משלח שיירות אמצעי לחימה מתקדם שיוברחו לארגוני החמאס והחזבאללה. כצפוי, בספרים וסרטים מסוג זה, גם כאן עומד בין ארליך לעימאד חשבון אישי ישן, מימיו של ארליך ביחידה. חשבון שעימאד ינסה בכל כוחו לפרוע לאורך עלילת הספר, בתכנית נקמה ששואפת עד פגיעה במסגד אל אקצה". ציר העלילה 'המבצעי' נודד ברחבי אירופה והמזרח התיכון וסוקר אזורי עימות ומב"ם (מערכה שבין המלחמות) עכשוויים. אין ספק שהאקטואליות וההיכרות של הקורא או הקוראת העבריים עם הדברים, גם אם שטחית היא חלק מהמשיכה לתוך העלילה והספרים. משהו אמר צוללות גרמניות? אלעזרי עושה זאת היטב, גם אם יש חורים כאלה ואחרים בפרטים טכניים. על אלה נוספות הנפשות במרחב האישי. טרגדיות משפחתיות - הבן המת; אהבות צעירות - ורבין הרופאה המאהבת וד”ר אנה פון שטרופ גם רופאה אבל בת למשפחה נאצית המסכנת את חייה למען ארליך ומדינת ישראל; ודמויות מהסביבה המקצועית - פרויקה ראש האגף הנאבק בסרטן שמקורו בצלילות בקישון ומשמש דמות אב ומנטור או מנהלת המשרד הכל יכולה. אלה ואחרים נרקמים במיומנות על ידי אלעזרי שנראה שבקיא בעולם מבצעים המיוחדים מהיכרות אישית או תחקיר מעמיק. גם אם דמותם של ארליך וגיבורי המשנה הן קלישאתיות במקצת, זה סוד הקסם. בונד הוא לא כזה?

מתי יגיע הגשם? - צלם בעז זלמנוביץ

האם נדרש לקרוא את הספר הראשון בשביל לעבור ל'מת כמו שצריך' השני בסדרה? כן ולא. עדיף כמובן להכיר את הדמויות ובעיקר את ארליך ותסבוכותיו, אבל לא חייבים למרות ששאריות עלילת הספר הראשון ממשיכות לתוך השני. הפעם נאבק ארליך בגרעין האיראני וב'רספוטין', הארכיטיפוס של הקולונל הרוסי בדימוס, רוצח אכזר ומיומן ופסיכופט בזמנו החופשי. רספוטין הוא כמובן מנהל חברת שכירי חרב וסחר בנשק הפועל כזרוע של ממשל פוטין. הוא היריב האולטימטיבי לארליך ועוצמתם תתנגש כמניע נוסף לעלילה. אלעזרי משלב בעלילה דיונים אסטרטגיים ומבצעיים במטה המוסד בהם משתתפים השותפים המודיעיניים והמבצעיים מכל ארגוני הביון והיחידות המיוחדות - צה"ל, מוסד, שב"כ ועוד. חיסולים, פעולה בשטח מדינות ידידותיות יותר ופחות, ומכה שנייה או ראשונה גרעינית הן חלק מהסוגיות שבהם דנים. ראש הממשלה האקטואלי גם הוא מופיע ומוצג באור שאוהדיו לא יחבבו, ראש המל"ל החשוד, ועוד דמויות רבות. אבל כמובן הציר העיקרי הוא המרדף אחר פצצת יום הדין בין מדינות אירופה, אסיה והמזרח התיכון. האם יצליחו ארליך ושותפיו למנוע את השואה הגרעינית המאיימת על ישראל? כפי שאומרים העיקר בספרים מסוג זה היא הדרך, ואולי בעצם הפיצוץ הקטלני בבירות הוא חלק מהעלילה? אלעזרי גם בספרו השני מרחף בקו התפר בין האפשרי מבוסס המציאות לבין 'המשימה הבלתי אפשרית' והקלישאתיות. כך שהקורא נשאב שוב לעלילה ולחייו של ארליך הממשיכים להיות מסובכים ומתוסבכים. אם כי זה לא משפיע על חדותו ונחישותו, כפי הויסקי המשובח שהוא שותה.

#ספר בעצם שניים על עלילותיו של הגיבור המסוקס, ארליך איש המבצעים הקטלני והתכליתי במרחבים המוכרים לנו ובצללים. מה נגיד? קריאה כייפית. מומלץ לחובבי הסוגה גם בלי טיסות טרנס-אטלנטיות.

אם ארליך היה ממונה לפרויקטור הקורונה היינו עוצרים את המגיפה, אבל בינתיים עטו מסיכה, תקראו ותהיו נחמדים.

ויש גם שיר

When You Were Young And Your Heart Was An Open Book

You Used To Say "Live And Let Live"

(You Know You Did, You Know You Did, You Know You Did)

But If This Ever Changing World In Which We're Livin'

#ספר #אלעזרי #ארליך #מוסד #טרור #גרעין