top of page
בעז זלמנוביץ

באנו למילואים, חשבנו עושים חיים...


שער ספרו של עזי קורן - גבעות דמאור, שם...

לא מעט קריאות נשמעות לאחרונה על הזנחת מערך המילואים של צה"ל. כפי שכתב גל פרל פינקל, צה"ל של 1973 הסתמך על יחידות המילואים. מספיק לראות איזו חטיבת צנחנים נבחרה לצלוח את התעלה - חטיבת הצנחנים 247 במילואים של דני מט, ולאן נשלחה בתחילת המלחמה חטיבת הצנחנים הסדירה בשביל להבין זאת. גם במלחמת של"ג היה מערך המילואים שגדל מאוד מאז מלחמת יום הכיפורים, בחוד הלחימה. קרב סולטאן יעקוב, למשל, הוא כולו על טהרת אנשי המילואים. גם לאחר סיומה הרשמי של המלחמה בספטמבר 1982 ועד ההיערכות על קו הליטני ב-1985, המשיכו יחידות המילואים בפעילות מבצעית בלבנון. ניתן להניח שרבים מאנשי המילואים ביחידות הלוחמות ובמערך הסיוע המנהלתי להן יהיו זכאים לאות המערכה שאחרי של"ג. אולם לאחר היערכות בדרום לבנון, השתדל צה"ל לצמצם את יחידות המילואים שהוצבו בתוך לבנון, אם כי הן המשיכו בתדירות הולכת ופחותת להחזיק את קו הגבול.


לבנון מבט מדלעת 1990 - צלם בעז זלמנוביץ 1990

עזי קורן שהיה שנים רבות קצין הקשר של גדוד 8101 של חטיבת אלכסנדרוני כתב רומן תיעודי על קורותיו של הגדוד במשך שנות לבנון מ-1982 ועד 1990 - 'גבעות דאמור, שם...' (גוונים, 2011). זהו מבט אישי ומקרוב על מעשי הגדוד במהלך המלחמה ובתעסוקות המבצעיות. התבוננות מפוקחת מהדרג הנמוך הנושא את משקל ומחיר הלחימה. זהו מבט על הווי אנשי הגדוד ובעיקר אנשי המפקדה. מבט שלא תמיד זוכה להכרה ולהתבוננות. קורן מתאר את התגייסות הגדוד להחלפת הכוחות ברמת הגולן ביוני 1982 וגם את שליחתם החפוזה לתגבר את הכוחות הלוחמים בציר החוף (בחלק הספר שנקרא שער ראש הנקרה). שם עם מפקדת החטיבה ועוד גדוד הם תופסים את עקבות הכוחות הקדומניים באזור דאמור. תיאור מעניין וכואב הוא תיאור הקרב של גדוד אחר של החטיבה. גדוד 9203 שנשלח לכבוש גבעה במרחב כביש ביירות דמשק וחווה כישלון ונפגעים. חוסר ההיערכות המוקדמת, הצמא הנוראי, אי קבלת סיוע על רקע אי הוודאות של כניסת הפסקת האש הם גורמים המעצימים את הטראומה של הקרב, כפי שבאה בתחקיר החטיבתי אודותיו: "הקהל קם בכבדות להתפזר ולמרות דברי המח"ט, כבשה-פשתה תחושת כשל וזעם גם במי שלא נכחו על אדום 4105. תחושה של עלבון על ניגפות בפני אין-אויב, בלחץ הנסיבות. תחושה של הרחקה והתנכרות משום חוסר התמיכה והאדישות של כוחות האוגדה. תחושה של כעס עצמי בפני היריבות והטחת ההאשמות בתוך המשפחה החטיבתית פנימה" [עמ' 53]. הגדוד ממשיך במשימות, בסיורים, באבטחה ובסריקות במרחב, ואנשי המפקדה גם בסיורים-טיולים במרחבי לבנון הכבושים.


שער העגל 2020 - צלם בעז זלמנוביץ

בחלק השני של הספר, הנקרא ”שער הגדר הטובה", מתוארת תקופת התעסוקה המבצעית בגזרה המזרחית בקיץ 1983 ,סמוך לינטא, במרחק של כ־30 ק"מ מדמשק. הטרור המתגבר והמאבקים הבין עדתית מאפיינים תקופה זו. עומס הפעילות המבצעית מתואר היטב וכן גם האימונים שנערכים בחסותה. אירוע מרכזי הוא מותו של מג"ד 92, סא"ל יואל אדרת כתוצאה מכניסה לשדה מוקשים לא מסומן מסביב לאחד המוצבים. קורן מתאר את הלוויה ואת הקושי להסביר את המוות. החלק השלישי, ”שער פאטמה", כפי שכתב בסקירה על הספר חגי גרי, "מספר על תקופת התעסוקה של גדוד 8101 תחת פיקודן של אוגדת לבנון (שכינויה הרשמי היה אז יק"ל - יחידת הקישור ללבנון - ואשר פורקה בשנת 2000) ושל חטיבה 76 בגזרת החוף של הזהרני בחורף של 1984-1985. בתקופה זו הפח"ע הוא עניין כמעט יום-יומי, והמערך הדליל של צה"ל הנשען על תשתיות שרובן אזרחיות פגיע ביותר. חלק מרכזי בשער זה הוא פיגוע המטען שבו נהרגו מ"פ, סרן יהודה-יוסף (ספי) מרמלשטיין וסמל סיור, סמ"ר מאיר (מיקי) ביטון, וממטען שני שהופעל על כוחות שהגיעו לתגבור נהרג סגן מפקד יק"ל, אל"ם אברהם אלרן (ממושי): "כשהגיע ממושי אל מול תא הנהג של הנ"נ, הוא בחן לאטו את התא הסקול ואת סימני ההרג והפציעה. לפתע נשמע פיצוץ אדיר, מתוככיה של אותה טרסת מוות וסלעיה שבו והתרוממו וקלעו ודרסו וכיסו. עתה היה סגן מפקד האוגדה קורבנה השלם של הרגימה הקטלנית..." [עמ' 156]. דוגמה להתגברות הטרור ותחכומו באותה עת, כאשר במקביל בצמרת הביטחונית דנים באופן ההיערכות בלבנון לטווח הקצר והארוך, כפי שניתן ללמוד מספרו של שמעון גולן - מבירות לאזור הביטחון. אחרי חמש שנים חוזר הגדוד לתעסוקה נוספת ב"שער סחלב". בחלק זה מתוארת התעסוקה על קו הגדר עם האחריות למרחב בנת ג'בל ביחד עם פלוגה של גבעתי היושבת בפנים. זהו ספר המאיר את המילואים, משימותיהם וההווי השמח והעצוב, וגם את הלחימה המתמשכת בלבנון בתקופה שלא סופרה כמעט בכלל, להבדיל התקופה שהחל ממחצית שנות ה-90. הספר אמנם כתוב במשלב גבוה מעט לטעמי, אבל זהו סגנונו של המחבר והדבר איננו מעיב על הקריאה ועל חשיבות הספר.


#ספר על לבנון, על לחימה, על אנשי מילואים. מומלץ לחובבי הסוגה ולרוצים ללמוד את תקופה נשכחת יחסית במלחמות ישראל.


עוצר? קפסולות? תקראו ותהיו נחמדים.


ויש גם שיר

נערתי אישה קטנה ונואשת

כשאני מחבק אותה

היא כמו בתוך

רשת של נכליי.


416 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page