ברלין-טלוויזיה

שער 'טלוויזיה' של ז'אן-פיליפ טוסן

היום יש לי פרץ של ווידויים, אחרי שהצהרתי בפומבי שלא קראתי את מובי דיק, אני חושף שאני מתמכר בקלות לסדרות טלוויזיה, ולא תמיד לאיכותיות שבהן. הצהרה דרמטית זו שאני מקווה שאיננה מזעזעת את היסודות שעליהן יושבת ממשלת החירום, הקורונה, האחדות או התאבדות הקולקטיבית, נובעת מקריאה בספרו של ז'אן-פיליפ טוסן - 'טלוויזיה' (לוקוס, 2017 [תרגמה את זה יפה מיכל שליו]). אקדמאי מקבל מלגה למחקר אודות ציורו של טיציאן - קרל החמישי, בברלין, הוא שולח את אשתו ובנו לחופשה, ומתפנה לעסוק בשום-דבר, ובוודאי לא במחקר: "וכך, בעודי עסוק בלא לעשות כלום, גיליתי שלא נשאר לי זמן לצפות בטלוויזיה." ומחליט שלא צפות יותר במרקע הקטן. בתחילה עוד עוסק טוסן באמצעות המספר בדיון על המציאות החלולה שהטלוויזיה מייצרת, וזאת בניגוד למורכבות טכניקות הציור של טיציאן:

"אשליית המציאות בציור רנסנסי, אותה אשליה המושגת באמצעות צבעים ופיגמנטים, שמנים ומשיחות מברשת על הבד, תיקונים קלים במכחול ואפילו באצבע, בעזרת שפשוף פשוט בקצה הבוהן של משחת שמן הפשתן הלחה מעט עדיין; אשליה זו, שאנו עומדים לפני דבר־מה חי, לפני בשר ושיער, לפני אריג או בדים, שלנגדנו דמות מורכבת, אנושית, בעלת פגמים וחולשות, מישהו בעל היסטוריה, אצילות, רגישות ומבט משלו — כמה מילימטרים מרובעים של צבע, בדיוק, מייצגים את עוצמת אותו מבט בן מאות שנים? — היא אשליה השונה מהותית מזו שמספקת הטלוויזיה כשהיא מייצגת את המציאות, אשר איננה אלא תוצר מכני של טכניקה חלולה."

אמנות נטושה - צלם בעז זלמנוביץ

אבל אחרי הדיונים הקצרים בסגנון 'המדיום הוא המסר', ממשיך המספר לשוטט בברלין, ולהתחמק מהמחקר, בתרוצים שהיו מובנים לכל דחיין. במקום זאת הוא משוטט, אוכל, שוחה בפארקים ובבריכות, יוצא לטיסה מעל ברלין. אפילו את מטלת השקיית העציצים של השכנים בקומה מעל שיוצאים לחופשה ארוכה הוא עושה ברישול. הטלוויזיה נדלקת במחדש כאשר באישה והבן חוזרים הביתה. עוד ווידוי, התקשתי להחליט מה דעתי על הספר. מצד אחד זה ספר שיטוט, מהסוג שאני מחבב. מאידך העיסוק בטפל או בפרטים הטפלים, שהוא חלק מהותי בשיטוט החביב עלי, וטוסן מבליט אותו, לא תפס אותי בחלקים מהספר. האם הביקורתיות אודות הטלוויזיה שהייתה רלוונטית בזמן חיבור הספר, לפני 20 שנים, פג תוקפה? מסתבר שגם כותבי הביקורת האחרים התלבטו, חלקם חושבים שיש חן בשיטוט הטוסני, אחרים מסתייגים. אני לא החלטתי, אבל לפחות הכרתי סופר נוסף, ולמדתי משהו על טיציאן.

#ספר על לא-טלוויזיה, דחיינות ושיטוט. אפשר לנסות.

תפעילו מזגן, תקראו ותהיו נחמדים.

קוראי הנאמנים, בוודאי שמו לב שאני ממשיך בקמפיין הצנוע שלי למען ההוצאות העצמאיות. הסיבה העיקרית לכך היא שקיומן יאפשר לי וגם לכם ולכן, לקרוא ספרות מגוונת יותר. טלוויזיה הוא המשך של לקנייה ולקריאה המואצת בימי הקורונה מספרי הוצאת לוקוס, והוא מצטרף ל: 'בלונדיניות גבוהות'; 'האורחת'; 'נגד הטבע'; 'הבאולינג ההוא על הטיבר'; 'ימי מעשה'; '88'; 'גברים לבנים מתים'; 'זנב'. רק תבחרו, ותקנו ישירות מההוצאות העצמאיות.

ויש גם שיר

#טוסן #ספר #טלוויזיה #לוקוס