התפרצות

שער 'לא פה, לא שם' של מיכאל מילשטיין

באופן כללי אני חושב שאין דבר כזה 'ספר חובה'. אך במהלך הקריאה, בעיקר ברכבת הלוך ושוב מכאן לשם, כתבתי ברשת האנטי חברתית שמודבר בחובה לקרוא בספרו של מיכאל מילשטיין - 'לא פה, לא שם - דיוקנו של הדור הצעיר הפלסטיני' (מערכות ומרכז משה דיין באוניברסיטת תל-אביב, 2022). אמנם ננזפתי על ידי מישהי שאין דבר כזה ספר חובה, ועדיף לפגוש אותם פנים מול פנים. אני מסכים איתה למרות שהיא כותבת בלי אותיות סופיות, אבל זה הכי קרוב לדור הצעיר הפלסטיני שאני הצליח להגיע בזמן הקרוב. אז אם אין דבר כזה ספר חובה, אז נסתפק שמדובר בספר חשוב מאוד להבנת רכיב מרכזי של המתרחש בסביבתנו הממש-ממש קרובה. הייתי כותב שקיבלתי את הספר מההוצאה, וזה הוא גילוי נאות, אבל גם אתם יכולים להוריד חינם [בחינם!] את הספר מאתר הוצאת מערכות, שעשתה לנו שרות חשוב בכך שהוציאה את הספר לאור - הנה כאן תלחצו ותגיעו לספר.

צריח המסגד - צלם בעז זלמנוביץ (חיפה, 2022)

מילשטיין הוא מומחה לתחום הפלסטינים. בין השאר היה ראש הזירה הפלסטינית באגף המודיעין ויועץ למתאם הפעולות בשטחים. כיום הוא ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב וחוקר בכיר במכון למדיניות ולאסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. בניגוד למרבית אנשי המודיעין בעבר ובהווה, הוא איננו מתבונן בפלסטיניים רק כארגונים צבאיים וכמטרות לסיכול, אלא במבט סוציולוגי עמוק ורחב. זאת בניסיון לפענח את התנהגות דור הצעיר, הדור שעורר ב-2015 את גל האלימות שכונה על ידי הפלסטיניים - 'הבה' (התפרצות), ואצלנו אינתיפאדת הסכינים או אינתיפאדת הבודדים. בחינת הדור, יוצאת מההנחה כי : "תופעות חברתיות ותרבותיות ניצבות בטבורם של תהליכי יסוד ותמורות אסטרטגיות באשר הם. עוד לפני שהן נחשפות במלוא עוזן, צצים סימנים מעידים בנוגע לעתיד להתרחש שלרוב אינם מושכים תשומת לב מיוחדת. הופעתו של דור חדש נמנית עם אותן תופעות שמתפתחות באופן סמוי מהעין." ההבנה של 'הדור הבא', לא רק זה הפלסטיני היא קשה לדורות שקדמו לו. במקרה הזה, מעורבבים לא רק מרד הנעורים, תרבות ושפה דורית, אלא גם לאומיות, הקצנה דתית, תסכול חברתית פנימי וחיצוני, ואלימות.

הטרקטור הישן - צלם בעז זלמנוביץ (חיפה 2022)

מילשטיין לא משאיר כמעט אבן שהוא לא הופך בהתבוננות בדור שעומד כרגע בחזית המאבק בישראל, ובפעילות הטרור. זה דור שנולד למציאות של 'אוסלו', של האינתיפאדה השנייה, ושלא מכיר כמעט את הישראלים. זה דור משכיל, מובטל, הפעיל ברשתות החברתיות ומושפע מהן מאוד. זה דור שעומד במתח שבין הרצון להיות עצמאי ואינדיבידואלי לבין החברה השמרנית. דור שאיננו רוצה שהכוחות הישנים [פת"ח, חמאס] ייקחו אחריות על מעשיו. הוא מושפע מההסתה הדתית והלאומנית, אבל פועל לרוב לבד או עם חברים קרובים. אחוז הנשים הגבוה יחסית במפגעים-מחבלים מעיד גם הוא על שינוי חברתי, אשר מתבטא גם בהקשרים אחרים של מעמד ותפקיד הנשים בחברה הפלסטינית. כך סיפר אביה של צעירה בת 16 שנהרגה כאשר ניסתה לדקור אזרחים ישראלים מדרום לשכם בינואר 2016: "בפגישה עם חוקרי השב"כ התרשמתי כי הכיבוש לא מבין את המצב [...] הוא לא מבין את המשוואה בשטח [...] לאדם כמוני אין את היכולת למנוע ממי שרוצה להתנגד, ממי שרוצה למות, למנוע ממי שרוצה להעביר מסר לבורא עולם. לא יכולתי לעצור את בתי". [עמ' 140]. עוד נבחנים ערבי מזרח ירושלים המהווים 20% אחוז מהמפגעים, תפקיד הרשתות החברתיות, מקום האוניברסיטאות ועוד ועוד. בקיצור, הכרת הצד השני או לפחות חלק ממנו, מסייעת להבנת המורכבות של הג'ונגל בו אנו חיים, ולא בווילה.

#ספר חשוב להבנת חלק מהסביבה ומהזמנים שבהם אנו חיים. מומלץ ביותר.

אנשים ונשים, תקראו ותהיו נחמדות ונחמדים.

ויש גם שיר, אם כי מהשכנה הצפונית [ממליץ לכם שוב להאזין לתכניתה השבועית של איבון סאבא - ערביט בכאן 88]

#ספר #מילשטיין #מערכות #פלסטינים #דור