זנב לאמיצים

שער 'זנב' של שרון קנטור

שוב אני עומד לקונן ולהתבכיין על כך שלמרות שאני סגור [חוץ מבני המשפחה] עם כאלפיים חמש מאות ספרים, מתוכם מאות שלא קראתי. אמנם רבים מהם ספרים לא-בדיוניים [איך מתרגמים Nonfiction? ספרי עיון?], אבל גם מספרי הספרות יש עשרות רבות שלא קראתי, ורבים עוד יותר שחלפו שנים רבות מאז שקראתי. כך שיש לי מה לקרוא, אבל אני מתקשה להתרכז, וכמות הקריאה צנחה למתחת לקו האדום. בכל מקרה, במסגרת חיבתי להוצאות הקטנות, קניתי בשבוע שעבר שלושה ספרים מהוצאת הספרים של שירה חפר 'לוקוס', שיצאה במבצע [אגב, אני דוחק בכם ובכן להמשיך ולתמוך באמצעות קנייה ישירה בהוצאות הקטנות - אני קונה מ'תשע נשמות', 'נהר ספרים' והאחרונה שקניתי ממנה 'אפרסמון', אבל אתם תבחרו את ההוצאות המעודפות עליכם ועליכן, ותקנו ספרים בדיגיטלי או בנייר. הכל במטרה שיהיה לי (וגם לכם) ממי לקנות אחרי המגפה]. הראשון שקראתי, הוא ספרה של שרון קנטור - 'זנב' (לוקוס, 2019).

ווספה - צלם בעז זלמנוביץ

הבחירה בספרה של קנטור נבעה מכך שהספר - נובלה קצרה - נראה לי קריא ולא מכביד. בסדר. אני יודע שזה לא מזן הספרים שאני בדרך כלל קורא וסוקר, אם כי יוצא לי. אבל מעבר לקריאות ולצנימות של הספר, הוא גם טוב ומעניין בדרכו או בדרכה של קנטור. על מה הספר? כאן אני אשתמש, ברשותכם או בלי רשותכם, בדברים שמופיעים במרשתת או על השער האחורי: "קופירייטר תל אביבי מגלה יום אחד שצמח לו זנב. הוא נתקף בושה, אחר כך פניקה, אבל אז הא הוגה רעיון שיווקי שנועד להציל אותו מכלימתו. האם יצליח לממשו?" קנטור, שרק מקריאת קורות חייה ועיסוקיה קבלתי סחרחורת [תקראו כאן], ושכתבה את הספר לפני עשרים שנים כמעט אך פרסמה אותו אשתקד, מצליחה לשלב רעיונות וסגנונות כתיבה גבוהים ונמוכים, כפי שמדגימה הפסקה הפותחת:

אופניים - צלם בעז זלמנוביץ

"ליד דלת המשרד התנוסס השם אלון אמיר. ואין זה דבר של מה בכך שהיה שם משרד, או שהייתה שם דלת, כי במקומות עבודה כגון אלו לא תמיד היו משרדים סגורים, ודלתות, ודאי שלא לכל עובד מן השורה. משרד בעל דלת העיד על מעמדו הרם של העובד, או על גדלות רוחו של המעביד שלא ראה לנכון לשכן את כל עובדיו בחלל אחד גדול, שבו צריכים הם להעמיד פנים שעות ארוכות שאין להם רגעים של מצוקה, מפח נפש, שברון לב, תמהונּות חולפת או שיעמום שאין להפיסו בדבר. אכן, לא לחינם הייתה לו לאלון אמיר דלת: הוא שימש, אפשר לומר אפילו כיהן, כרעיונאי בכיר במשרד פרסום גדול וחשוב בעיר הגדולה והחשובה דייה לענייננו, תל אביב."

לעתים, קנטור מגזימה מעט במשחקי המילים, אבל אולי בעצם מהות הספר הוא הדיון ביצירת דימויים, פרסומות, מרדף אחרי טרנדים [השתלת זנב ודברים אחרים], צריכה ייתרה ומיותרת, פייק ניוז [לפני שהייתה המילה הזו], שינוי צורה [קולנוע וספרות טרנספורמטיביים] הפופולריים כיום [משהו אמר מארוול?] וגם אולי בזקנם ו'זנבם' של היפסטרים שעוד לא נולדו בזמן כתיבת הנובלה. אולי.

#ספר נובלה קצרה, על זנב שצמח, ועל מניפולציה חברתית. כתוב שוצף. מומלץ.

שטפו ידיים, הימנעו מחדשות, תקראו ותהיו נחמדים [ותקנו ספרים].

ויש גם שיר. שיר? מיצירות הרוק הטובות, אם לא ה..

#ספר #זנב #קנטור #לוקוס