חולות מדבר ודוח אגרנט

שער 'חולית' של פרנק הרברט לאחר יציאת הסרט ב-2021

בכל סוגה וסוגה יש את הקלסיקות הגדולות שכולם מדברים עליהן ומצטטים אותן, ולא הרבה קראו. אני לא קראתי את מלחמה ושלום, ולא את יוליסס, וגם לא רבים אחרים וטובים. גם בספרות המדע הבדיוני אני מניח שיש כמה קלסיקונים כמו סדרת המוסד של אסימוב, אל תגלו אבל קראתי ממנה רק ספר אחד, וניתן לזרוק שמות רבים וטובים. עוד מגה סדרה היא 'חולית' של פרנק הרברט. על פי הכל יודעת, גברת ויקיפדיה, הסדרה המקורית כללה שישה ספרים, ולאחריה צצו כעקלתונים מתוך החול לא מעט סדרות המשך שניסו לסחוט את המרקוח מהמוץ. היה נדמה לי שקראתי את ספר היסוד של הסדרה - 'חולית' (עם עובד, 1978, תרגום עמנואל לוטם), אבל זה היה מזמן מזמן. והנה צפינו בסרט שכולל רק חלק (חצי?) מהספר, וחשקה נפשי לקרוא שוב, או אולי זו בעצם רק הפעם הראשונה? בכל מקרה לא זכרתי כמעט דבר, וזו הזדמנות מצוינת לשוב לקלסיקה המד"בית. למרות שמדובר בספר לא פשוט לקריאה, צריך לקרוא אותו גם בשביל ההנאה, גם עבור הבנת הסוגה והתפתחותה, וגם בשביל הרזומה.

השער העברי המקורי של 'חולית'

אז מה לכתוב אודות הספר? כניסה לקישורי הויקיפדיה ואתרים נוספים יפרטו בהרחבה את הדמויות ואת עיקרי העלילה על סאגת בית אטראידס המקבל לשליטתו את כוכב הלכת אראקיס במצוות הקיסרות. זהו עולם מדברי שתושביו מכונים דָרָרִים (Fremen). לפני הגעת בית אטראידס, תושבי אראקיס חיו תחת שלטונו של בית הארקונן האכזרי. פול אטראידס הוא בנו של הדוכס לטו ושל זוגתו שהיא אחת מבנות גישרית בעלות היכולות והתככים וגם בתו של האויב האכזר. פול גיבור הספר הוא בעל יכולות ראיית עתיד, אם כי עליו לבחור באיזו דרך לקחת, ויש החושבים שהוא המהדי, האמאם הנעלם, בעל השם טוב קופץ הדרך. זו סיפור רב פנים ורבדים, אפוס על מסעו של פול מהקרב על השליטה על הכוכב שבו חיות תולעי ענק ובו כורים או אוספים את הסם שמניע את גלגלי או חלליות היקום. מסע מכמעט השמדת בית אטראידס, המרד במדבר וביאת המשיח. ומה עם ועדת אגרנט אתם שואלים? זו סיפורו של המתרגם לוטם והצוות שעזר לו במלאכה. כחלק ממסקנות או הנחיות או ציווי הוועדה שנגעו בביזור הערכת המודיעין הוקם במשרד החוץ - המרכז למחקר ותכנון מדיני.

ג'רלד נם - צלם בעז זלמנוביץ (חיפה 2022)

כפי שסיפר לוטם המתרגם לבלוג הספרנים של הספרייה הלאומית: "כשהגיעה ההצעה לתרגם את "חולית" כבר עבדתי אז בגוף שנקרא "המרכז למחקר ותכנון מדיני" במשרד החוץ. היה זה גוף שהוקם בעקבות דו"ח ועדת אגרנט, גוף הערכה אזרחי בתוך משרד החוץ. עבדנו בקמפוס חיצוני שבו היו הרבה חבר'ה צעירים ועליזים. ההרגשה הייתה יותר סטודנטיאלית מאשר הדימוי הרגיל של משרד החוץ. שם גיליתי שחלק מהחבר'ה חובבי מדע-בדיוני. בהפסקות הבוקר על קפה בקפיטריה סיפרתי להם על הספר שקיבלתי לתרגם והם מאוד התלהבו, ומיד הציעו עזרה. היו כמה ג'ובים שקשורים בתרגום שפשוט חילקתי להם – מירון גורדון ז"ל, אח"כ שגריר בוורשה ובמוסקבה, קיבל על עצמו לזהות ולמצוא פסוקים ומובאות מהתנ"ך, שהופיעו בספר, כדי שלא נתרגם את התנ"ך לעברית. אראלה הדר – לימים שגרירה בפראג, קיבלה על עצמה לתרגם את מושגים מהתקופה הפאודלית שמופיעים בספר. דוד מתני – אח"כ שגריר בכמה ארצות בדרום מזרח אסיה ומומחה לערבית קלאסית – קיבל על עצמו לתרגם את הביטויים בערבית שלא היו מדויקים בגרסת המקור של הספר." חיפוש אחרי הממ"ת במרשתת מעלה מתקופת תרגום הספר סקירה שנכתבה על-ידי המחלקה אודות מאבק בסהרה המערבית אזור עשיר במחצבים שעליו נאבקות כמה מדינות וישויות. כמובן אין קשר בין הדוח לספרו של הרברט, אבל הסהרה המערבית היא דוגמה נוספת לאוניברסליות של מאבק הדררים לעצמאות וכיבוש מעצמות לצורכי מחצבים וסחר, ויש בה גם דיונות. לא יודע האם הממ"ת עזר לפלורליזם של המודיעין במדינת ישראל, אבל אין ספק שקבלנו תרגום איכותי לספר מורכב, מאתגר ומהנה.

#ספר קלאסיקה של מד"ב שמביאה חשיבה מזרח תיכונית לחלל. סאגה רחבת היקף שמומלץ לקרוא פעם בחיים (הסרט מרהיב, תלכו לראות, אבל חסר את העומק של הספר).

הגענו לשיא? לפניו? אחריו? מה זה חשוב, תנהגו בשיקול דעת, תקראו ותהיו נחמדים.

ויש גם שיר

ציפור לילית שורקה לשמי הליל

ושיח דוקרני הוצת בלהבה

על אבן של דרכים ישבו עלמה ועלם,

מלחשים היו הם שיר של אהבה.

#ספר #חולית #הרברט #עםעובד #לוטם #מדע_בדיוני