יש לו מה להגיד
- בעז זלמנוביץ
- 26 ביוני 2021
- זמן קריאה 2 דקות

הנה ספר שממשיך את התמות שאני קורא בזמן האחרון, אם כי לא רק בהן - אוטוביוגרפיות ומבצע ליטני. מכיוון שאין ספר העוסק רק במבצע ליטני, או לפחות לא מצאתי עדיין, אז מדובר על אוטוביוגרפיות בפני עצמן, כמו זו מהרשומה הקודמת 'האנאלפביתית' של אגוטה קריסטוף; או בעדיפות גם וגם, אוטוביוגרפיה הכוללת גם אזכור או חלקים אודות מבצע ליטני, כמו זו מהרשומה הקודמת קודמת 'ביד אחת' של שלמה אליה. כבר שהסברתי, מבצע "ליטני" או "אבי החכמה", כפי שנקרא במהלך השבוע הראשון שלו, נבלע ברעש של מלחמת יום הכיפורים שקדמה לו ובשאון של מלחמת לבנון הראשונה. לכן אזכורו הוא מועט ומצומצם. כך למשל, הוא מוזכר בעמוד וחצי בביוגרפיה הנוראית שנכתבה על ינוש, שהיה אלוף פיקוד הצפון באותה העת, ואצל אחרים המזכירים את השתתפותם בו בדברים שכתבו, בין השאר: גיורא איילנד שהיה סמג"ד 890 בספרו 'לא נרדם בלילות'; יעלון שפיקד על סיירת הצנחנים במבצע; רפול שהתחיל את המבצע כראש אג"ם וב-18 באפריל 78 החליף את מוטה גור כרמטכ"ל; וכמובן מוטה שמעולם לא דאג להיסטוריה אלא כתב אותה.

והנה מצאתי כמה אזכורים ב'לוייתן לבן' שערך גלעד שמחוני (גלורי, 2006). הספר הוא מעיין הגיגים אוטוביוגרפיים או אוטוביוגרפיה של הגיגים של אלוף (במיל') אורי שמחוני שליקט וערך בנו גלעד מבלי ידיעתו של האב [כך כתוב על גב הספר]. טוב, זו לא בדיוק אוטוביוגרפיה של שמחוני אלא אולי מעין לקסיקון מחשבות ואמירות שלו, שדרכן ניתן להבין גם את דרכו הצבאית ואת אופן מחשבתו על נושאים מגוונים [תקציר ביוגרפי טוב יותר תמצאו בסקירתו של פרל-פינקל]. את שמחוני ראיינתי על מבצע ליטני ועל תפקידו כקצין חי"ר וצנחנים ראשי וכמפקד אוגדת קחצ"ר במבצע: "אוגדת הקחצ"ר שבפיקודי קיבלה כמשימה לכבוש את הגזרה המרכזית [...] התוכנית שלנו התבססה על תנועות רגליות לעומק ועל תקיפת מוצבי המחבלים העיקריים, במרון א-ראס ובגזרת בינת ג'בל מהעורף, תוך יצוע הטעיה באש ופיצוח מהחזית." [עמ' 92-91].

Comments