כסף מניע את העולם

שער 'דת הקפיטל' של פול לפארג

זה כבר נראה לא טוב, כאילו ראובן מירן משלם לי לסקור את ספרי נהר ספרים, שכן זה הספר הרביעי מהוצאה שסיימתי לקרוא ושאני כותב עליו בשבוע האחרון [זעם שחור באמריקה; על ההשתעבדות מרצון; האיש שהתאהב במוות], אבל האמת היא שאני משלם על ספרי ההוצאה, וגם יש לי רצון שתקנו מספרי נהר ספרים ומספרי ההוצאות העצמאיות הנוספות. אתם יכולים גם לקרוא אותם. אבל מתוך השאיפה האנוכית שלי שהם ימשיכו לפרסם ספרים אחרים ומצוינים, לא אכפת לי שלא תקראו אותם אחרי שקניתם. בכל מקרה מאורעות השבוע ות האחרונים הביאו אותי לחשוב שכדאי לפרסם למעגל קוראי הצנום והצנוע את דבר הספר 'דת הקפיטל' של פול לפארג (נהר ספרים, 2010 [תרגם, העיר והוסיף אחרית דבר ראובן מירן]). זה הספר השני של לפארג שקראתי, גם הראשון, 'הזכות לעצלות' הנהדר יצא בנהר ספרים.

"השליטה בבני האדם נעשית על ידי שימוש לחלופין בכוח ברוטלי ובשכל. בזמנים עברו, הדת הייתה הכוח המאגי ששלט בתודעתו של האדם. היא לימדה את העובד להשתעבד ללא התנגדות, לסבול את עליבות החיים הארציים תמורת חלומות על תענוגות שמימיים".

מנקה - צלם בעז זלמנוביץ

נו אז על מה יכול לכתוב חתנו של מארקס? כמובן על ההתמכרות לכסף, על הקפיטליזם הדורסני, על הניצול חסר הבושה, ועל השתעבדותו [מרצון?] של השכיר: "אם ברצוננו להישאר מעמד מועדף ולהמשיך לחיות על חשבונם של העובדים, עלינו להוליך שולל את דמיונה של החיה העממית השוטה, בכך שנזין אותה באגדות וסיפורי מעשיות על אודות העולם הבא." השימוש החד שעשה לפארג בסאטירה ב'הזכות לעצלות', מעמיק ונשחז בספר הזה. באמצעות קטעים שונים הוא מציג באור מצחיק, אך נוגה את המצב הכלכלי והחברתי שהקפיטליזם יוצר. הקטע הראשון מתאר קונגרס של מיטב עשירי העולם ונציגיהם הדנים כיצד למנוע מהפועלים המנוצלים להתאחד, לחשוב ולהתקומם. לאחר דין ודברים מוצע לייסד דת חדשה - דת הקפיטל: "הקפיטל הוא אל ממשי. הוא נמצא בכל מקום, מופיע בכל מיני צורות. הוא זהב נוצץ והוא זבל מסריח, הוא עדר כבשים והוא מטען קפה, הוא מלאי של ספרי קודש והוא אוסף תמונות פורנוגרפיות..."

מחפש - צלם בעז זלמנוביץ

לדת החדשה נכתבים 'קטכיזם - עיקרי האמונה של העובדים'. בתצורת שאלות ותשובות, למשל: "שאלה: אילו מצוות מצווה עליך דת הקפיטל לקיים? תשובה: שתי מצוות עיקריות: חובת הוויתור וחובת העבודה. דתי מצווה עלי לוותר על זכויותי לבעלות על הקרקע... על האוצרות הטמונים בבטנה.. היא מצווה עלי לוותר על זכותי לבעלות על פירות עמלי, עמל ידי ומוחי...דתי מצווה עלי לעבוד מילדות עד מוות..." וגם: "עלינו להיות כנועים ושפלי רוח, לשאת את חמת זעמם ואת גידופיהם של האדון ועוזריו, כיוון שהצדק תמיד אתם, גם כאשר לנו נראה שהם טועים". וגם בפרקים 'דרשת הקורטיזנה', 'ספר הקפיטליסט', ו'תפילות קפיטליסטיות' :

"תן קונים רבים למוצרינו הפגומים והטובים כאחד;

תן לנו עובדים עלובי חיים, אשר יקבלו בלי להתקומם את כל העבודות ואשר יסתפקו בשכר העלוב ביותר;

תן לנו פתיים, שיאמינו בעלוני הפרסומת שלנו...."

בקיצור, כפי שכתבה יהודית קנולר, בסקירה על הספר מ-2015 [שגם העתקתי בלי בושה ממנה כמה ציטוטים], הספר שנכתב ב-1886, אקטואלי היום כתמיד. לחיבור הנוקב החברתי, הוסיפה ההוצאה תיאור אישי של מרקס מאת לפארג - 'זיכרונות אישיים מקרל מרקס', תיאורו של ההוגה הדעות הקפדן, השקדן והחמור, הן חוקר מעמיק ודרשני כלפי עצמו והן כבעל משפחה ואדם רגיש לסביבתו הקרובה וכלפי עוולות העולם.

#ספר סאטירה שאקטואליות שלה לא פגה אחרי 140 שנים, וכנראה גם לא תפוג. מומלץ למי שרוצה לחשוב במזגן או בדרך לכיכר. ותקנו מההוצאות העצמאיות.

כבר עברנו את האלפיים ביום? תחסכו בתנועות מיותרות, יהיה לכם זמן לקרוא ותהיו נחמדים.

ויש גם שיר [תודה לתומר שהזכיר]

Ooh, there's no bread, let them eat cake

There's no end to what they'll take

Flaunt the fruits of noble birth

Wash the salt into the earth

#ספר #לפארג #דתהקפיטל #נהרספרים #מרקס