לאן נעלם טומי ברוק
- בעז זלמנוביץ
- 6 באוג׳ 2021
- זמן קריאה 2 דקות

לפני כחודש הודיע שי סנדיק הבעלים והנפש שאחרי הוצאת לסה שהיא נסגרת. מסתבר שמאחורי הרוח של התרגומים והספרות יש קשיים, וסנדיק סובל מבעיות וגורם לאחרים צרות ואכזבות, ופגע בלא מעטים. מכיוון שאינני בקיא נשאר לי רק להצטער, קודם כל על כך שפגע באחרים, ובנוסף על כך שהמפעל של לסה היה קצר חיים. בזמן הקצר קיבלנו מ'לסה' כמה תרגומים נהדרים מהספרות החדשה איסלנדית. מהם קראתי את 'שחפים בסופה', 'פשעים זניחים', 'בין חורבות ליבי', 'ולס ולירי', 'מכתב תשובה להלגה'. בנוסף יצא ב'לסה' ספר המתח והריגול הבריטי השונה 'סוסים איטיים' שאני מקווה שמו"לים אחרים ימשיכו את תרגום הסדרה. עוד סופר לא עמוק ולא לירי אבל כותב מעניין ומושך שסנדיק חשף, לפחות בפני, הוא גרהם נורטון. אירי שאמנם הוא שדרן ומנחה טלוויזיה החי בלונדון, אבל ספריו זה הנוכחי והקודם שיצאו בלסה - 'מציאה' - שורשיהם בעיירות הקטנות והנידחות של אירלנד.

למה קראתי ומדוע אני ממליץ על נורטון וספריו? שאינם מהסוגות האליטיסטיות או המיליטריסטיות שאני מתהדר בקריאתן ובסקירתן? קודם כל אני חושב שנורטון מצליח במרבית הספר הנוכחי וכמו גם בקודם להימנע מלגלוש לבנאליות ולקיטש, ובימינו, גרוע מכך, לכתיבת הספר בראייה שיהפוך לסרט רומנטי-דרמטי-קליל ומאזן יפה בין דרמטיות למולודרמטיות, למעט בסוף. אולי אין ברירה כאשר אתה כותב על שני משולשי יחסים, כי האהבה בקושי קיימת בהם. סיבה נוספת לבחור בספר, למעט לזה שסמכתי על טעמו של סנדיק, זה שאין על העטיפה צילום או ציור של דמות מאחור. זה להזכיר לכם בוק נון גרטה. כמו בספרים האחרים של לסה העטיפה היפה נוצרה על ידי צופיה הרבנד (סטודיו עפעף). או. קיי קצת ברחתי מלספר על 'נחלה' (לסה, 2021, תרגום נעה שביט), שהרי לשם כך התכנסנו. לא?

Comments