מ"מ השריון - רשומה אורחת של דותן דרוק

ממשיכים ברשומות האורחות של חברי ועמיתי לתחומי המחקר והקריאה בנושאי צבא. רק בשביל לרענן את זיכרוננו ולהפנות שוב את תשומת לבכם לאורחים בבלוג בחודשים האחרונים: טובי על הדוקטרינה של צבא ארה"ב; חימיניס על קיסינג'ר, ברלוביץ על פיקוד ועוצבת היסוד; ויגאל אייל על לנגוצקי וקרבות ירושלים ב-1967. הפעם סא"ל (במיל') ד"ר דותן דרוק, מומחה לענייני צבא וחוקר גם של היסטוריה צבאית, מפנה את תשומת לבנו לספר אודות הדרג הקרבי במלחמת לבנון השנייה. יומן מלחמה אישי של מפקד מחלקה בחטיבה 7 - 'מ"מ בחזית - כרוניקה של מלחמה' של אביעד חיון (הוצאת המחבר). אני הזמנתי בעקבות הסקירה וההמלצה. אתם ואתן מוזמנים ומוזמנות להתארח בענייני צבא וביטחון, ועל ספרים בנושאים אלה.

שער 'מ"מ בחזית' של אביעד חיון

אביעד חיון, בוגר פלוגת "אור" בפנימיה הצבאית בחיפה משנת 2003, שימש כמפקד מחלקה בגדוד 82, חטיבה 7, במלחמת לבנון השנייה. במהלך המלחמה ניהל אביעד יומן מלחמה בו כתב על האנשים שלחמו איתו ולצידו, על מאורעות הלחימה, המחשבות עליה וגם על עניינים שבלב.

אביעד מגולל את סיפורו כמפקד מחלקת שריון הפועל בגבול הצפון בחודשים שקדמו למלחמת לבנון השנייה ובמהלכה. לפני המלחמה מתאר אביעד את פעילותה של מחלקתו בגבול, עצמאית למדי, עוברת בין מוצבים ומסתגלת למרחב ולפלוגה שתחתיה היא כפופה באותה העת, עניין שהוא כשירות בסיסית לכל מפקד מחלקת שריון ומפקד טנק. כך היה בתקופת רצועת הביטחון בלבנון בה הוצבו מחלקות שריון במוצבים שונים ונדרשו לפעול בעצמאות רבה, תוך כדי שהם עומדים על עמדתם המקצועית בפני מפקדי הפלוגות והגדודים מחטיבות החי"ר שפיקדו על המרחבים הללו ומביאים לכך שיופעלו בצורה המיטבית וכך היה גם לאחר הנסיגה מלבנון. בעצם בכל המקומות בהם מופעלים טנקים, עד היום.

אביעד לוקח אותנו למסע בעקבות המנהיגות הנדרשת ממפקד מחלקת טנקים, וממפקד מחלקה בכלל, הנדרש להוביל את לוחמיו בביטחון השוטף ובקרב במלחמה. זהו מסע אנושי מרתק, של הכרת האנשים שחייך תלויים בהם, חייהם תלויים בך והיכולת בצע משימות בקרב תלויה ביכולת ההנעה שלהם. אביעד לא פוסח על התמודדויות קשות שהיו לו, באחת מהן הוא מעכב את ביצוע המשימה כדי להחליף נהג שעליו הוא לא סומך ולא מוכן לצאת עימו לקרב.

אביעד מדגיש את המעבר מביטחון שוטף (בט"ש) ללחימה ומקדיש לכך פרק קצר. "לא היה לנו שום מושג מה קורה מחוץ למוצב, אם אנחנו בימי קרב, לחימה מתמשכת או מלחמה" (עמ' 104), כך הוא פותח את הפרק אך מהר מאוד מביא אותנו לבירור המצב המבצעי, כפי שנדרש לעשות בכל זמן נתון, וכל אחד ברמתו. כך, מפקד החטיבה, רביב ניר, מפקד ולוחם נועז בעצמו, אמר "אנחנו נמצאים עכשיו במצב חדש...נגמר הבט"ש, מתחילה לחימה" (עמ' 105). על מפקד להבהיר לפקודיו את המצב המבצעי בו נמצאים בכל רגע נתון, וטוב עשה מפקד החטיבה שהסדיר זאת, כך עשו גם מפקדים אחרים, כמו השלט שנתלה שחדר המלחמה (חמ"ל) של אוגדה 91 כבר בתחילת הלחימה, בו נכתב "מלחמה". היו מקומות בהם דבר זה לא היה ברור כל-כך, ועדיין, גם ביומן המלחמה של אביעד נראה לעיתים שהדברים לא תמיד מתנהלים כפי שצריך להיות במלחמה, או לפחות, לפי מה שאנחנו חושבים עליו כמלחמה. אולי המלחמה בשני העשורים האחרונים מעט השתנתה באופייה? לא נדון בכך כאן.

אביעד מספר על יחסיו המקצועיים והאישיים עם מפקדיו, האורגאניים והלא אורגאניים, מעיר להם היכן שצריך ומפרגן להם. כך, הוא מספר על מפקד הפלוגה שלו, עידן מורג, אשר מוביל את הגדוד והחטיבה במשימה לעומק השטח, במקצועיות רבה ובמנהיגות קרבית משובחת. עידן קיבל את עיטור המופת על פעולתו בקרב ברכס השקד בימים הראשונים של המלחמה בו נפלו שני לוחמים מיחידת מגלן.

הספר מוקדש לזכר חברו של אביעד, סגן חנן ברק (ברקח) שנפל בקרב בכרם שלום באירוע חטיפת גלעד שליט. תקרית שבה נהרג גם פבל סלוצקר ונפצע רועי אמיתי. אביעד מזכיר את דבר האירוע והעובדה שחברו חנן נהרג והוא לא הצליח להגיע להלוויה ולשבעה בשל האירועים בצפון והמחויבות למשימות. את הפרק האחרון והסוגר של יומן המלחמה הפרטי שלו הוא מקדיש לביקור בבית הקברות. זהו ביקור לא פשוט, אולי בשל עיבוד וסגירה פנימיים, משום ההתמודדות עם אובדן חברים לנשק, ואולי בעקבות המחשבות על כך שגם הוא היה לא פעם קרוב להיהרג בעצמו.

#ספר של אביעד הוא ספר חובה לכל מפקד מחלקה קרבי, כך שהוא ראוי להיות חלק מרשימת הקריאה בקורס קצינים בכלל ובקורס קציני שריון בפרט.

איפה אנחנו על הגל? מה שחשוב להפעיל שיקול דעת, לקרוא ולהיות נחמדים.

ויש גם שיר

#ספר #ממ_בחזית #חיון #דרוק #שריון #טנקים #מלחמה #לבנון_השנייה #מנהיגות