מדינת משטרה, קץ הקריאה וחיי נצח

אופטימיות - צלם בעז זלמנוביץ

"בוב יודע כמעט הכל. בכל זאת, אין בוב יודע מתי או מדוע חדלו בני אדם לקרוא. " רוב בני האדם עצלים מדי", אמר, "הם רוצים רק בידור" כך כתב וולטר טוויס, ב'מוקינגבירד'. האמת? כך אני חש בחלק מהזמן, גם אנוכי חש שהקריאה שהיא חלק מעצמותי וממערכת הדם שלי, קשה לי. אני מתקשה להתרכז למשך זמן סביר [מה גם שאין רכבות לקחת בהן את הספרים], הנרפות והעצלות גוברת, וחלק מהזמן אני מקדיש לבינג' מקוטע של הסמויה. גם לספרים שקראתי בשבועיים-שלושה האחרונים, אני מתקשה לכתוב סיכומים והצטברו איזה עשרה ספרים עצובים. לכן, אני משוטט בחללים ובספרים שקראתי בעבר, וחוסך לי חלק מהמאמץ ואוסף סקירות שכתבתי פעם, טרם הבלוג ומקבצם. אולי נעשה כמה שכאלה, בכל מקרה הקובץ הראשון עוסק בדיסטופיות, בסוף האנושות ובחיי נצח.

שער ספר הגולגלות של סילברברג

מה המחיר לחיי נצח? מבחינה פיזית, מבחינה נפשית ורוחנית? השאלה המרתקת הזו, של חיי נצח ואולי גם של החיים אחרי המוות או של החיים אחרי תחיית המתים, היא, אני מקווה, פילוסופית בלבד [למי שהגיע עד לכאן בקריאה של הפוסט]. רוברט סילברברג, סופר המדע הבדיוני [מהטובים לדעתי] כתב על כך את 'ספר הגולגולות' (לדורי, [אין תאריך אבל המקור יצא ב-1972]. זה ספר מסע של ארבע טיפוסים אמריקאים - יהודי-אינטלקטואל, הומוסקסואל-קתולי; בן הכפר; בן העשירים מאצולת ארה"ב - בעקבות ספר הגולגולות המבטיח חיי נצח. המסע למדבר מתואר בארבעת קולות של שותפי המסע. האם המחיר הפיזי של חיי הנצח - חיים תמורת מוות מרצון ומכפיה הוא הקשה או המחיר הנפשי. #ספר על מסע נפשי דרך ארה"ב של סוף שנות השישים-תחילת השבעים. מומלץ לא רק לחובבי המדע הבדיוני (אין בו מזה). אם תחיו חיי נצח ותקראו, תהיו נחמדים לעד.

שער זולגות דמעותי, אמר השוטר של דיק

פיליפ ק' דיק הוא אמן הדיסטופיה, שעל פי מקור הידע העולמי (ויקיפדיה) זו היא "מציאות אנושית שבה שולטים יסודות חברתיים שליליים. חברות דיסטופיות מאופיינות בדרך כלל בעריצות או דיקטטורה". גם ב'זולגות דמעותי, אמר השוטר' (כתר, 2015) בתרגומו הנדר של עמנואל לוטם, הוא מתאר דיסטופיה - ארצות הברית אחרי מלחמת האזרחים השנייה הנשלטת על ידי המשטרה ומאגר הנתונים שלה. מנחה טלוויזיה ידוע, שהוא גם תוצר של פיתוח גנטי, מתעורר ללא זהות בוקר אחד כל מה שקשור אליו נעלם והוא נאלץ לחפש את זהותו ולהבין מה מנהל את חייו (עד כאן אלה לא שאלות בדיוניות). גנרל משטרה, אחותו התאומה, זמרות, זייפנית, מלשינים, שינוי תודעה ומרחב, וביורוקרטיה מככבים בספר המעניין והכתוב היטב. #ספר לא רק לחובבי מדע בדיוני ומדינות משטרה. תקראו גם ספרי דיסטופיה, זה יסביר לנו למה להיות נחמדים.

עייפות בתחנה המרכזית - צלם בעז זלמנוביץ

אי אפשר לצפות את העתיד? יש כמה ספרים שעושים לך צמרמורת מהדיוק שלהם לכיוונים שאנו הולכים אליהם. אולי בגלל שטבע האדם כפרט וכקבוצה, די קבוע? וולטר טוויס כתב על העתיד השחור שלנו כאשר ידיעת הקריאה, הכתיבה והחשיבה נעלמו, והגזע האנושי גוסס ב'מוקינגבירד' (אודיסיאה, 2001). עולם שבו האנשים החופשיים הם האסירים? הסיפור מסופר על-ידי שלוש דמויות - בובי ספופורת, הרובוט דגם 9 בעל התודעה האנושית החסרה שמנהל את העולם המתפורר ורוצה למות, פאול שלומד לקרוא, ומרי שלא הושמדה בטעות, והיא חייה בחופשיות. מקום שהאנשים מסוממים באופן תמידי על ידי סמים, מזון, וטלוויזיה והם לא יודעים לקרוא הם לא יודעים להיות חופשיים, אוהבים וזוכרים. המפגש המקרי בין שלושת הדמויות יוצר זיק של תקופה. ספר של מסע בניו-יורק, וושינגטון, והחוף המזרחי עד האמפייר סטייט בילדינג. "בעומק רב, מתחת לפנים הריקים מהבעה, יכולתי לחוש בבוז, בוז לחיים הנורמליים של הגברים והנשים, אותו רחשו הטכנאים, בוני הרובוטים. הם העניקו את הרובוטים לעולם, בטענה כוזבת שהרובוטים יצילו אותנו מעבודת פרך וישחררו אותנו מחיים אפורים, כדי שנוכל לגדול ולהתפתח כלפי פנים. אין ספק שאלה שיצרו תועבה זאת, שנאו את החיים האנושיים." #ספר בדיוני? קצת, אבל מעורר מחשבה אודות החשיבות של הקריאה והכתיבה לרגשות, לאהבה ולזיכרון. אם תקראו השנה רק ספר בדיוני - דיסטופי, זה זה. תקראו זה כל כך חשוב, וגם עושה אתכם נחמדים.

אם אתם זקוקים לעוד נסו את קיר החלומות של גרהם דנסטן מרטין על מדינת משטרה מרקסיסטית בבריטניה, ואולי גם את איוב - קומדיה של חוק וצדק של היינלין על מסע מוטרף בזמן, בגן העדן ובגיהינום.

תסתגרו, תקראו ותהיו נחמדים.

ויש גם שיר על האיש הרחוב

מי יודע אותו את איש הרחוב הפוסע דומם בין המון בני אדם

#ספר #מדעבדיוני #היינלין #דיק #מוקינגבירד #ספר_הגולגלות #דיסטופיה