מה אתם רואים?

שער 'שתי צרפתיות, שני צרפתים' של אונורה דה בלזק

"אך הביטו בו, הו, חבריי האזרחים! מה אתם רואים בו? גבר קטן קומה בדרך כלל, שמנמן, בעל בטן תפוחה, אב טוב, בעל טוב, אדון טוב. הבה נעצור במילה זו." אחת העוצמות הטמונה בכותבים ובכותבות טובים, היא יכולת התבוננות. הם מביטים סביבם, קולטים את הדמויות והתרחשויות ורושמים את ההשתקפות המדומיינת שלהם. אונורה דה בלזק הוא אחד המתבוננים המצוינים שקראתי, לפחות ממה שקראתי מדבריו [לדוגמה כאן, הוא מתבונן בהתמכרויות]. לשמחתי, וגם לשמחתכם, ראובן מירן הבעלים והעורך של נהר ספרים הוא פרנקופיל וביבליופיל [בין השאר] וכך, לפחות אני זוכה ללמוד מהספרים שהוא מוציא על סופרים וסופרות. כך גם 'שתי צרפתיות, שני צרפתים' של בלזק (נהר ספרים, 2020 [תרגמה מצרפתית והעירה אביבה ברק-הומי]) הוא הזדמנות מעולה להתבונן ב'אדם' דרך עיניים קולטות, רושמות ומפענחות. ואצל בלזק, צריך להשתמש הרבה בדבריו שלו בשביל להסביר את ייחודיות הכתיבה [טוב, זה גם ממלא את הסקירה].

פינה חדה בחיפה - צלם בעז זלמנוביץ

בספר כלולים ארבע טקסטים הלקוחים מתוך יצירתו של בלזק [שהוסיף את קידומת האצולה 'דה' בעצמו], כך אני מבין ב'הקומדיה האנושית'. עליה כתב בהקדמה: "היקף היריעה של התוכנית, הכוללת גם היסטוריה וגם ביקורת חברתית, ניתוח של הרוע הטמון בה, דיון על עקרונותיה, מסמיכה אותי, כך נדמה לי, להעניק ליצירה את הכותרת שתחתיה היא מופיעה כעת – הקומדיה האנושית. האם מדובר בכותרת שאפתנית מדי? האם היא לא מדויקת יתר על המידה? על זאת, כאשר היצירה תושלם לבסוף, הציבור חייב להכריע". ואכן בלזק מתבונן בדמויות סטראוטיפיות של 'האישה כמו-שצריך'; 'האישה הפרובינציאלית'; 'הנוטריון' ; ו'החנווני' ברשעות ואולי גם בחיבה, וכמו שואל אתנו מה אתם רואים? במה אתם מביטים? מה יש מאחרי החזות החיצונית?

"אנשים אחרים, כפויי טובה, חולפים באדישות על פני חנותו הקדושה ומקודשת של חנווני. ישמרכם אלוהים! ככל שהשוליה דוחה, מטונף, נראה רע בכובע מצחייה, ככל שהאדון ערני ועליז, כן אני מביט בהם בעניין ומדבר איתם בכבוד שחבה להם החוקה. אני זונח מת, הגמון, מלך, ואיני נותן ליבי אליהם; אך לעולם איני מתייחס באדישות לחנווני. בעיניי, החנווני, שכל יכולתו קיימת זה מאה שנה בלבד, הוא אחד הביטויים היפים ביותר של החברה המודרנית."

האם ניתן לכתוב כמו בלזק כיום? עוד דוגמה, הפעם על האישה הפרובינציאלית: "אם יש לה מידה רעה כלשהי, איזה קורטוב של כיעור, איזה פגם, הפריזאית מסוגלת להפוך אותו לקישוט, רואים זאת לא מעט; אך אצל האישה הפרובינציאלית לעולם לא! אם קומתה נמוכה מדי, אם משמניה אינם פרוסים כראוי, ובכן! היא מקבלת עליה את הדין, ומעריציה, מחשש שלא יאהבוה, חייבים לקבל אותה כמות שהיא, בעוד הפריזאית רוצה שיקבלוה בשל מה שהיא לא." צריך להוסיף?

#ספר עם ארבע דמויות בלזקיות. לרוצים להתבונן באדם. לא יודע מה אתכם, אני בכל מקרה מתכוון לקרוא עוד מהטקסטים של בלזק.

וזאת הזדמנות נוספת לחפור לכם על קנייה ישירה מההוצאות העצמאיות. יש כמה מעניינות, מניח שאני מחמיץ את חלקן, אבל אני בחרתי את נהר ספרים כאחת מאילו שאני סמוך על טעמה.

הי, הי, אתם שם, כן אתם, תקראו ותהיו נחמדים.

ויש גם שיר של ZAZ

#ספר #צרפת #אונורה_דה_בלזק #קומדיהאנושית #נהרספרים