אחד הדברים שהשאירו עלי רושם עז מהמסע בפולין שהשתתפתי בו במסגרת צה"ל אי שם ב-2002 או 2003, היה האין. הריק שנשאר אחרי רצח והשמדת הקהילות היהודיות. אני חושב שזה השפיע עלי יותר ממחנות הריכוז וההשמדה. המחנות הן מקומות שנועדו למוות, וקשה לחשוב על מעשי הזוועה שנעשו בהם, אבל בתחום מושבם של היהודים המרוקן מאדם ומרוב שרידי הקהילות - הבתים, המוסדות ובתי הכנסת, הכתה בי האימה. הניסיון לדמיין את האנשים, הקולות, הריחות, המולת הרחוב, תגרנות הרוכלים, קולות התפילה, ובכי וצחוק הילדים במרחב השומם מיהודים הוא המוליך להבנת האובדן. מה היה שם לפני הכיבוש הנאצי? 'בתחום מושבם של היהודים - קטעי מחקר כלכליים במערב רוסיה ובדרום־מערבהּ, קיץ 1887' מֵאֵת אַנדרֵיי פַּבלוביץ‘ סוּבּוֹטין (קדימה, 2020 [תרגום יונה גונופולסקי, פתח דבר גור אלרואי]) הוא הצצה לאותו עולם, גם אם חמישים-שישים שנים קודם לכן. את הרעיון להוציא את הספר הגה פרופסור גור אלרואי מאוניברסיטת חיפה, דיקן הפקולטה למדעי הרוח, והוצאת קדימה שמוכנה לקחת סיכון בהוצאת ספרים שסביר, למרבה הצער, שלא יהיו רבי מכר, אבל מקדמת תרגום מרוסית, לקחה עליה את התרגום וההוצאה. כמו בספרים הקודמים שקראתי בהוצאתם גם כאן ההפקה היא איכותית ביותר, ובכלל זה התרגום לעברית המשמרת את הטעם של פעם.
מהויקיפדיה אני למד כי "תחום המושב היה הכינוי של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917. שורת צווים ותקנות אסרה על היהודים המקומיים להגר לתוך רוסיה הישנה והגבילה אותם לשטחי "התחום" - אוקראינה, מזרח פולין, ליטא, מולדובה, לטביה. במפקד האוכלוסין שעשתה האימפריה הרוסית ב-1897 נמצאו בתחום המושב קרוב ל-4.5 מיליון יהודים, כ־10% מכלל אוכלוסייתו. הם חיו ברובם בכפרים ובעיירות ("שטעטלך") בתנאים קשים ובצפיפות מרובה, והתפרנסו בעיקר ממסחר ורוכלות". סוּבּוֹטין (1906-1852), כך כתוב בשער האחורי של הספר, "היה כלכלן רוסי שהחל לחקור את החברה היהודית בעקבות פנייה מאיש העסקים היהודי יאן ג׳ בלוך, שביקש ממנו כי יסייע לו בכתיבת מחקר מקיף על יהודי רוסיה האימפריאלית". מדובר במחקר דמוגרפי, באיסוף נתונים סטטיסטיים על מגורים, כלכלה, מקורות הכנסה, חינוך ועוד. מחקרו של סובוטין אמנם מכיל נתונים וטבלות משלושת הערים שבהן סקר את הקהילות היהודיות - קובנה, וילנה ומינסק. הרבה נתונים אבל לא רק אותם. סובוטין פורס גם מבט אתנוגרפי של יהודי תחום היישוב ומתאר גם במבט כללי את הקהילות, אך גם פוגש את האנשים, בגומחות המסחר שלהם ובמרתפים ובעליות הגג בהם גרו בצפיפות איומה רבים מהם. הוא לוכד את הדמויות ומאפשר הצצה לעולם שחלקו נעלם לעד, וחלקו קיים בגרסות מודרניות: "על כל פנים, זה התפקיד שהועידה לו למלמד ההשגחה העליונה - להיות עני ואביון: יהודים הפונים למלמדות הם מי שהתגלו כבלתי כשירים לעבודה יצרנית אחרת, נחלו תבוסה בתחום המסחר, שאינם מיומנים בשום מלאכה. ככללו של דבר, יהודים שהרוח העסקית זרה להם. אך יש להם אוריינות יהודית סטנדרטית. כמו כן, לרוב אלו בני-אדם הורים ועמי-ארצות המכוונים את מוחות תלמידיהם לחשיבה חד-צדדית. בלשונו של יהודי מעשי, המילה "מלמד" היא שם נרדף לחוסר פרקטיות ולקוצר-רואי בענייני העולם" [עמ' 171].
