מהפכנות וגרילה מאחד שיודע

שער 'הסטראטגיה של המלחמה המהפכנית בסין מאת מאו דה-צון

יכול לשאול או יכולה לשאול כל המתעניין או המתעניינת במלחמה או מי היודע שהמלחמה מתעניינת בו, מה הטעם ללמוד ממלחמת אזרחים מרוחקת, אמנם ארוכה, ממושכת ועקובה מדם אבל מזמן? מה יש למצוא במלחמה שהסתיימה ב-1949 עבור איש הצבא המקצועי או המדינאי הרציני? נדמה שתשובתו של מנהיגה מאו דזה-דונג: "המצביא שוחה בתוך אוקיינוס-מלחמה אדיר, מחזיק את ראשו מחוץ למים ומגיע אל החוף-שמנגד בתנופות נמרצות אך מדודות. חוקי הנהגתה של מלחמה הם ספר-לימוד לשחייה, המאפשר לשחות דרך אוקיינוס-המלחמה." [עמ' 35], היא תשובה מצוינת לשאלה, גם אין לי מצגת מוכנה עבורה. 'הסטראטגיה של המלחמה המהפכנית בסין' שכתב מאו צה=דון [זה אותו מאו] (ספרית פועלים/במאבק, 1951 לא מצאתי את שם המתרגם) פורסם כספר בסין ב-1941, לאחר שעותקיו החלקיים הופצו בצבא האדום הסיני עוד ב-1936. מאו אמנם טוען גם ש: "חוקי המלחמה המהפכנית בסין הם בעיה שחייבים לחוקרה ולפותרה כל המנהלים את המלחמה המהפכנית בסין." [עמ' 17], אבל, כאמור מומלץ לכל מצביא ללמוד ממנה, כאשר רוצים ללמוד על מלחמות העתיד. לכן, גם הפרק הראשון של הספר נקרא "כיצד לחקור את המלחמה" ובו מאו מסביר את כללי החקר ואת הדברים שיש לשים לב אליהם בהקשרו של המקום, הזמן, החברה, התרבות וכו'. וגם אומר לנו מאו, תזכרו: "אי אפשר להיות למנהיג צבאי גדול אלא על ידי הלימוד במלחמה בפועל-ממש".

בתוך קבר שייח - צלם בעז זלמנוביץ (שלומי, 2021)

הקריאה בספר היא לא קלה, מעבר לתרגום העברי הישן, דה-צון מדבר אליך בסינית, ין ויאנג, הפוכו ודבר, גם וגם, סתירות מובנות בחשיבה, הרבה רמיזות מכתבי הסינים הזקנים החכמים [יהושפט הרכבי, על הגרילה, מערכות, 1971, עמ' 153]: "זה מה שקוראים בשם מבצעי קוים חיצוניים בקווים פנימיים, כיתור-השמד בתוך כיתור-השמד, מצור בתוך מצור, התקפה בתוך הגנה, העליונות בתוך הנחיתות, הכוח בחולשה, היתרונות בתוך החסרונות והיזמה בתוך הפאסיביות". [עמ' 111]. כביכול משפטים מתוחכמים של יועץ ארגוני, מנטור עסקי, או איש תפיסת המערכה הערמומי ביותר, כי הרי הדבר הקשה ביותר בכל הדיבורים האלה זה איך מיישמים זאת בשטח. אחד יכול להגיד זו תפיסת הניצחון שלי - אני אדע יותר האויב, אהיה קטלני יותר ושריד יותר. גם אני בעד, רק איך עושים זאת? על כן דה=צון מביא דוגמות מתוך מערכות שניהל הצבא האדום נגד קוומינטנג. מערכות שמייצגות את שלבי הנסיגה, ההגנה וההתקפה האסטרטגית [עמ' 108-88].

פסל הים - צלם בעז זלמנוביץ (אכזיב 2021)

דיון קצר עושה מאו בהקשרה של הגרילה או האופי 'הגריליות' של הצבא האדום: "...להכיר ביושר-לבב באופי הגרילה של הצבא האדום. אין שום מועיל להתבייש בכך. להיפך, תכונת-הגרילה היא דווקא אחד מסימניו של הצבא האדום, דבר זה הוא לנו לזכות, זהו מכשיר שבו נכה את האויב." [עמ' 121]. נוכח עוצמתו הנוכחית של הצבא האדום, האם יש משמעות למחשבה הגרילתית או הסינית המסורתית? אולי שימושה בלוחמת 'האזורים האפורים' [Grey Zone warfare] ושימושה במגוון כלים בסייבר, בספקטרום האלקטרומגנטי, מידע, לוחמה פסיכולוגית, כלכלית, דיפלומטית ועוד הם רמזים למסורת החשיבה הגרילתית. אם כי תמיד טוב שזה נתמך בנבוט גדול מאוד. הספר כולל גם את החשיבה הפוליטית, אבל כמובן ניתן להתעלם מביטויים אודות הקפיטליזם ואימפריאליזם וכדומה. גם ויתרתי על קריאת חלק מהתוספות לגוף העיקרי של הספר שבהם נאומי מאו, ובכללם "הכוחות המהפכניים בעולם - התאחדו נגד התוקפות האיפריאליסטית" [עמ' 177 ואילך]. לא שזה לא חשוב, שכן השפעתו של מאו על תנועות התקוממות, לוחמה מהפכנית וגרילה היא עצומה או לפחות הייתה כזו בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת. כך למשל אצל גיאפ האיש שהוביל את הצפון וייטנאמיים בניצחונם על הצרפתים בשנות החמישים ועל ארה"ב בשנות ה-60 וה-70 וחי הרבה שנים (102) בשביל לטעון לצדקת מחשבתו הפוליטית-מדינית-אסטרטגית-צבאית. בחינת מלחמות גרילה נוספות כגון זו של טיטו או באלג'יריה מחויבת עבור מי שרוצה ללמוד לעומק. בכלל מקרה הקריאה בספר היא לא פשוטה, ומומלץ לקורא העברי לשלבה בה קריאת קטעים נוספים של מאו ב'על הגרילה' ולקרוא את הסבריו של הרכבי למשל ב'מלחמה ואסטרטגיה' (מערכות, 1990) או בספריו של טל טובי על מלחמות האמריקנים בוייטנאם.

#ספר יסוד לרוצים ללמוד על מלחמה בכלל ועל מלחמה מהפכנית וגרילה בפרט. לחובבי הסוגה ואנשי הצבא.

התחסנתם? הפעילו שיקול דעת בכלל ובפרט. תקראו ותהיו נחמדים.

ויש גם שיר

לא רואים בעיניים רק קופצים לאש

מה כבר רצינו לבקש

#ספר #מאו #הסטראטגיה_של_המלחמה_המהפכנית_בסין #סין #גרילה #הרכבי #ספרית_פועלים #אסטרטגיה