מי מפקד שכדאי ללמוד ממנו?

קיטוע ממדף הספרים - בלגן וצילם בעז זלמנוביץ

בשבועות האחרונים מאז סוגרנו לנו יחדיו או לחוד, אני מקדיש חלק משעות היום, שעליהן משלמים לי, לסידור, ארגון ועריכה של אחד ממחקרי המחלקה להיסטוריה של צה"ל. זאת בתקווה שבאחד הימים נחזור לקרוא וללמוד אודות מלחמות "נורמליות" בין בני האדם ובין עצמם, ולא אודות מאבק גלובלי כנגד מגפה. אל תתלו תקווה באדם שהמלחמות יפסקו. זה לא קרה מעולם ומזה לא יקרה מעכשיו. חבל אבל ככה זה, אלא אם נוח הררי יגיד אחרת. בכל מקרה המלאכה מחייבת עיון ראשוני או נוסף בספרי ההיסטוריה הצבאית והזיכרונות של מפקדי צה"ל, בנוסף לאחרים שקראתי בשנה-שנתיים האחרונות, למשל הביוגרפיה שכתב דודו הלוי על מוסה פלד. עניין זה הוא כנראה הגורם לכך שכאשר התעוררתי ב-01:23 ליל אמש, מה שניכר במוחי הוא מדוע אין ביוגרפיות מקצועיות-צבאיות של חלק מהמפקדים. בעצם קשה למצוא חיבורים המנתחים את ההיסטוריה המקצועית הצבאית של מפקדים בכלל, ובישראל בפרט. ניתוח מקצועי המסביר את השיקולים, עקרונות המלחמה, עיקרי תורות הלחימה, ניתוח בשטח והאויב וגו'. כך שנוכל ללמוד משהו, ולא רק להתענג על רכילות. אז התהפכתי על משכבי והרהרתי אילו מפקדים שמעט נכתב עליהם, או שלא כתבו על עצמם [מוטה גור כדוגמה בולטת למי שכתב על עצמו], וכדאי שמשהו או משהי ממכם ייקח המטלה עליו.

שער 'הקרב בסולטאן יעקוב' מאת רפי יקר

למשל גורדיש, הוא שמואל גונן. מה נכתב עליו למעט המחזה של הלל מיטלפונקט, והקטעים הנרחבים ב'חשופים בצריח' של טבת. הוא כמובן "מככב" בספרי מלחמת יום הכיפורים, אבל חסר או לא מצאתי ניתוח ממוקד מוגבה במקורות אמינים [רשתות קשר, מסמכי פקודות, תצ"אות, יומני מבצעים וכדומה] שיוכל להסביר את הפעולות כמח"ט וכאלוף פיקוד ומה הם הגורמים להבדלים בתפקודו של גורדיש בשתי עמדות הפיקוד. עוד שריונר ומפקד בכיר שרצוי ללמוד מקצועית ממעשיו הוא ינוש, הוא אביגדור בן גל - מח"ט ביום כיפורים, מפקד פיקוד במבצע ליטני ומפקד גיס במלחמת לבנון הראשונה. יש הרבה מה ללמוד מניתוח מעשיו. הביוגרפיה רצופת השגיאות שכתבו עליו אילן כפיר ודני דור איננה יכולה לעזור שכן היא מתמקדת בתיאור חייו וברכילות. אבל ינוש הוא היחידי שפיקד על גיס בלחימה בצה"ל, ויש צורך ללמוד את הפעולות שעשה ואת המחשבות שחשב בנוהל הקרב ובניהול הקרב. חלק מהדברים פורסמו לאחרונה ב'קרב בסולטאן יעקוב'. מחקר שכתב רפי יקר במחלקה להיסטוריה של צה"ל, אבל זה רק חלק מקרבות והמבצעים שניהל ינוש. לכן נדרשת ביוגרפיה מקצועית-צבאית של ינוש.

אנדרטה בסיר אדיב - צלם בעז זלמנוביץ

עוד שניים שאני ממליץ שיחקרו ביסודיות, ושקורות חייהם הצבאיים המקצועיים מרתקים וחשובים ללימוד הם משה כרמל ודן לנר. כרמל סיים את מלחמת יום העצמאות כמפקד פיקוד הצפון, חזית הצפון בסלנג של אותם ימים. יש כאן דוגמה למפקד שצמח תוך שנה דרך הצלחות וכישלונות מדרג מח"ט בקרבות טקטיים למפקד חזית בחשיבה מערכתית מרשימה. המבצעים 'דקל' ו'חירם' הם דוגמה למערכות או מבצעים רחבים מעניינים בקנה מידה של 1948. כרמל עצמו כתב על התקופה ומעשיו ב'מערכות צפון' [מטכ"ל, 1949], אבל הניתוח העצמי איננו מספיק ואיננו מפורט דיו. השני הוא דן לנר. מהצנחנים במלחמת העולם השנייה, מפקד הקרב הגדודי הראשון או מבין הקרבות הגדודיים הראשונים במלחמת העצמאות, קרב משמר העמק ולאחר מכן קרב מלכיה ועוד. וגם מפקד אוגדה במלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן. גם על לנר נכתבה ביוגרפיה (אהוד שגיא, דן לנר - גיבור צנוע, אפי מלצר, 2018). היא נכתבה באהבה רבה לאיש, אבל כתובה לא טוב, ולא מתמקדת בפן הצבאי מקצועי.

יש עוד רבים אחרים ואשמח לשמוע המלצות על מחקרים שכן נכתבו, ועל מפקדים שכדאי שיכתוב עליהם, ואז נוכל לקרוא ולהיות נחמדים.

ותמיד צריך לסיים עם שיר. תמיד.

מה נשיר עליהם מה נשיר

הם עושים זאת יפה מאיתנו

בעצמם הם כותבים להם שיר

ואפילו ספרים כבר נתנו

זהו טיב הפלמ"ח הוא איננו משאיר

כל מלאכה לשלא משלנו

#ספר #מפקדים #צהל