מסעותיי עם נחשים

שער 'נחש חלומות' של ואנדה נ. מקאינטייר

אני ממשיך במסע ספרי המדע הבדיוני שנכתבו על ידי סופרות. אחרי הקשיים לקרוא ולהבין את 'נוסע בלילה', סיפור האיצה החייזרי של צ'רי, נסעתי ל'מרתף הספר' לחפש סופרת נוספת, וספר שיהיה יותר נהיר למשתמש. אמנם כמעט התפתיתי לקנות ספר נוסף של צ'רי בשביל לנסות ללמוד ולאהוב את כתיבתה, אבל יש הרבה ספרי מדע בדיוני שתורגמו לעברית, ולכן נכנעתי ובחרתי את 'נחש חלומות' של ואנדה נ. מקאינטייר (ספריית מעריב, 1982 [תרגום רותי ונעם אור]). לא הכרתי את מקאינטייר, ואולי העטיפה היא שגרמה לי לעלעל בספר. וגם היה לי הבזק זיכרון שקראתי את הספר מתי שהוא, אבל לא זכרתי דבר ממנו. לפני שנתאר את הסיפור המעניין והמומלץ לקריאה של מקאינטייר יצרה, נדרשת להישאל השאלה, הלא באמת חשובה, כאשר מדובר בספר טוב: האם מדובר בספר מדע בדיוני או שהוא שייך לסוגה דומה או קרובה-רחוקה - פנטסיה. בעבודת המאסטר שלה שעסקה במדע בדיוני בישראל, כתבה ענבל שגיב-נקדימון, ש: "הגבול בין מד"ב לפנטסיה מעורפל מאוד, ומציאתו קשה. בעבודה זו כלולות אותן יצירות פנטסיה הנמצאות [...] בכפיפה אחת עם ספרי המד"ב, ונחשבות לחלק מהם. אלה כל אותם סיפורי הרפתקאות בעולמות שונים ומשונים, סיפורי דרקונים, כשפים, גיבורי-על, גמדים ושאר יצורים. הדוגלים בהגדרות צרות של המד"ב אינם מוכנים לקבל לתוכו את הטקסטים הללו, כיוון שאינם מצייתים לעקרונות מדעיים כלשהם, אלא ממציאים לעצמם חוקים או נותנים הסברים על-טבעיים למוצג בהם. אולם הקוראים והקהל הרחב בדרך-כלל אינם טורחים בהבחנות שכאלה".

פטריות על גזע - צלם בעז זלמנוביץ [וולס]

'נחש חלומות' מתקיים בכדור הארץ, כנראה, בעידן שאחרי המלחמה הגרעינית. כרגיל בעידן הזה, אוכלוסיית כדור הארץ התמעטה עד מאוד, ופוצלה לקהילות מבודדות אשר פיתחו תרבות ומסורות נפרדות ונמצאות ברמות טכנולוגיות שמהוות נסיגה 'מרמה' שאליה הגיעה האנושות לפני שהשמידה את עצמה, אולי למעט ביוטכנולוגיה או חלקים ממנה. מקאינטייר, שהייתה ביולוגית במקצועה, העמידה במרכז הסיפור את הביולוגיה, הגנטית והאישה. סנייק, גיבורת הספר, היא 'נושאת המרפא' אשר אמצעי הריפוי שלה מבוססים, בעיקר, על ארס נחשים אותם היא נושאת באמתחתה. בנוסף לקוברה הלבקנית ולעכסן, הזוחל החשוב הוא - 'נחש חלומות', שהארס שלו משמש כסם להפחת כאבים, טשטוש וכדומה. תכונה זו היא מושך חשוב בעלילה, בשני צירים. האחד, הנחשים הללו, כך מסתבר, קשים להפריה ו'לhיצור', ולאחר שבתחילת הסיפור, עקב אי הבנה תרבותית, 'נחש חלומות' של סנייק מושמד על ידי שבט מדברי, היא יוצאת למסע לחיפוש אחר אחר; והנוסף, כמו לכל סם רפואי, יש מי שמתמכרים אליו. בקיצור סנייק, יוצאת למסע חיפוש אחר נחש ומוצאת את עצמה מחדש.

מסע - צלם בעז זלמנוביץ [וולס]

במסעה היא מסייעת לקבוצות שונות, וגם מאמצת בת, בסגנונם של 'נושאי המרפא', אבל יותר מכך, היא נלחמת בניצול מיני של אותה נערה, ובהקטנתה. בכלל זהו ספר פמיניסטי, כמה שאני מהבנתי המועטה מבחין. הנשים הן חזקות, מנהיגות מרבית הקבוצות ועצמאיות בהתנהלותן, ולא צריכות הסברים מגברים, ואילו הגברים הם יפי תואר, שמתחברים לצדדים הרכים שבנפשם [זה ממש מדע בדיוני]. אם כי סנייק מוצבת בעמדת 'המכשפה' או המרפאה, שמשמשת סופרות נוספות עבור הגיבורות. למשל אצל נורטון - 'עולם המכשפות', ואצל באטלר עם 'זרע פרא'. שיא המסע מביא את סנייק ומליסה הנערה שאימצה, למאבק כנגד 'הרשע' ולפענוח חידת 'נחש החלומות'. זה המקום שבו יש מפגש עם דברים שאולי באו ממקומות חיצוניים. למרות שיש מוטיבים פנטסיים רבים בספר, מקאינטייר איננה משתמשת ב'קסם' שהוא מאפיין ראשי של סוגת הפנטסיה. היא וסנייק מנסות לפתור את הדברים באופן מדעי, ומה שאיננו ברור, מגיע מחייזרים ה'על-עולמיים' [שאינם מוסברים ואינם מופיעים בסיפור]. בכל מקרה אני מסכים עם קרן לנדסמן, שכתבה על 'נחש חלומות': "אחרי הכל, זה מה שמדע בדיוני טוב צריך לעשות – יותר מדמויות, עלילה ותיאורים. הוא צריך לשמר את תחושת הפליאה אצל הקורא ולעורר את דמיונו, בזה הספר מצטיין".

#ספר מדע בדיוני מעניין. מסע של אישה ברחבי העולם להצלת הזולת ולמציאת עצמה. מומלץ ביותר.

יש פרויקטור? מי צריך אותו? תקראו ותהיו נחמדים.

ויש גם שיר

Oh hark, the drums do beat, my love, no longer can we stay

The bugle-horns are sounding clear and we must march away

We're ordered down to Portsmouth and it's many is the weary mile

To join the British Army on the banks of the Nile

#ספר #נחשחלומות #מקאינטייר #מדעבדיוני #מעריב