מתנת האדם

שער 'העולם כיער' של אורסולה לה גוין

ברשומה הקודמת הבטחתי קריאה מרובה בספרות מדע בדיוני בעקבות שוד ספרייה שנסגרה. אז הנה עוד סקירה על ספר מדע בדיוני, שאמנם לא שיצא על ידי עם עובד, אלא באמצעות זמורה ביתן, אבל כן פורסם בראשית שנות ה-80. הספר גם עומד בקריטריון נוסף שקבעתי לעצמי - ספרות מדע בדיוני שנכתבה על ידי סופרות, כדוגמת: צ'רי; הנדרסון; באטלר; נורטון; מקקפרי. אני לא נכנס שוב להסבר או לניסיון להבין האם יש הבדל בין מדע בדיוני נשי לזה הגברי, אבל בכל מקרה, אורסולה ק. לה גוין שנפטרה לפני שנתיים בגיל 88 היא מהמענייינות בסופרות שקראתי עד כה. להמנושל; על הסף; ומכונת החלומות שקראתי בשנתיים וקצת האחרונות נוסף השבוע 'העולם כיער' (זמורה ביתן, 1984 [תרגום תמר עמית]).

שרידים - צלם בעז זלמנוביץ

משלחת מכדור הארץ מתיישבת בעולם היער ומתחילה לכרות עצים על מנת לשלוחם בחזרה לכדור שעליו לא שרדו העצים והוכחדו רוב בעלי החיים. ביקום כך מסתבר חיים צאצאים נוספים של האב והאם הקדומים, זאת בנוסף לאלה שנוצרו בכדור הארץ. בעולם היער חיים האתשים - בני אדם קטני קומה המכוסים פרווה ירוקה החיים ביערות בהרמוניה יחסית עם הטבע וביניהם ובין עצמם. מחזור השינה שלהם שונה וגם גישתם לאלימות או לאי-אלימות שונה מזו של הענקים האלימים והחומסים שהגיעו מהשמיים: "הם קטנים. נכון. אבל אל תתיתן לזה להטעות אותך, אוק, הם קשוחים. יש להם כוח-סבילות עצום. והם אינם חשים כאב כמו בני-האדם. את זה אתה שוכח, אוק. אתה חושב שלהכות קריצ'י זה כמו להכות ילד קטן. תאמין לי, זה יותר דומה להכאת רובוט." [עמ' 14]. לה גוין מתחילה את הסיפור ממחנה כריתת עצים שבו מנוצלים האתשים או הקריצ'ים כפי שהם מכונים על ידי בני האדם. מכיוון שביקום אסורה עבדות בין גזעים שונים מוכנה זו עבודה בהתנדבות. המקומיים מושפלים, מוכים ונאנסים. העלילה מוצגת ממבטים שונים. מצד דווידסון, ממפקדי בני האדם המגלם את האיש המנצל, הגזען והרע לב; ליובוב האנתרופולג הבין-כוכבי המנסה לגשר בין שני הגזעים; וסלוור מנהיג המרד האתשי שנתפס בעיני בני מינו כאל. ההפתעה הבסיסית מכה את בני האדם כאשר האתשים מורדים והורגים את כל אנשי המחנה. מכאן העלילה מציגה את מהלך המרד ואת השתנות הקהילה האתשית בדרכה לניצחון.

ענקי היער נעקרו - צלם בעז זלמנוביץ

לה גוין מספרת לנו משל שהנמשלים שלו ברורים: השחתת כדור הארץ, השמדת העמים הנחשבים פרימיטיביים בעיני אחרים, הגזענות, והבורות שמובילה לאי הבנות ומשם לשנאה ולרצח עם: "נכון, אבל זו אינה עבדות, אוק חביבי. עבדים הם בני-אדם. כשאתה מגדל פרות, האן אתה קורא לזה עבדות? לא. וזה מצליח." [עמ' 14]. היא עושה זאת בדרכה הנהדרת ובאופן ברור, גם אם לא בישירות כפי שעשה סוון לינדקוויסט ב'השמידו את כל הפראים!' (עם עובד, 2017). מה השפעתו של המפגש בין הגזעים והעמים? מה העלים מתרבותם, מה ערער באורח מחשבתם? ומה עשה המאבק לאתשים, ומה עשה סלוור? "והמתרגם הוא אל. סלוור הכניס מלה חדשה ללשון בני-עמו. הוא עשה מעשה חדש. המלה והמעשה - זהו רצח. רק אל יכול להוביל אורח גדול כמו המוות על פני הגשר בין שני העולמות" [עמ' 87]. זו מתנת האדם: "לפעמים בא אל," אמר סלוור. "הוא מביא אתו דרך חדשה לעשות דבר מה, או דבר חדש שיש לעשותו. סוג חדש של שירה, או סוג חדש של מוות. הוא מביא זאת מעל לגשר המחבר בין זמן-החלום לזמן-העולם. אחרי שהוא עשה זאת, הדבר עשוי ונחרץ. אי-אפשר לקחת דברים הקיימים בעולם ולהחזירם לתוך החלום, להחזיק בהם בתוך החלום באמצעות חומות והעמדות-פנים. זהו טירוף. מה שישנו, ישנו. אין טעם להעמיד פנים, עכשיו, שאין אנו יודעים כיצד להרוג איש את אחיו." [עמ' 135-134].

#ספר מדע בדיוני שהיה יכול להתרחש באמזונס. משל המסופר היטב ומדע בדיוני במיטבו. מומלץ ביותר לא רק לחובבי הסוגה.

אנשים ואתשים תקראו ותהיו נחמדים.

ויש גם שיר

There's definitely, definitely, definitely no logic

To human behaviour

#ספר #העולםכיער #זמורהביתן #מדעבדיוני #להגווין