נוף ילדות מרחוב גאולה

שער אמא שמש ומולדת מאת יצחק קרונזון

קיבוצניקים, או יותר נכון בני הקיבוץ, רובם לפחות, תמיד ידברו על 'הקיבוץ'. גם אם עזבו לפני עשרות שנים, הרי הרגשות נטועים, לטוב ולרע, בילדות, בנופיה, בשמחותיה, במכאוביה ובעלילותיה. אנחנו גרים בחיפה וסביבותיה קרוב ל-30 שנים, ושורשינו הם בשדות הנגב המערבי, בתלמים הנחרשים קרוב לרצועת עזה, בשדרת הסיגלונים, וב'קדרים באים' בבריכה. יצאנו לטייל, לתור וללמוד את חיפה פעמים רבות. ואורה גם תעדה את המסע המתמשך בשביל חיפה, וגם התמחתה באמנות הקיר של העיר, ובשאר מכמניה. אבל אין לי זיכרונות ילדות ממנה, מהעיר על הכרמל, למעט זיכרונות ביקורים עמומים אצל סבא וסבתא בביתם הצנוע ברמת שאול, לפני שעברו להתגורר בקיבוץ. כחלק מלימוד התחושה החיפאית של שנות הארבעים והחמישים, או אולי מתוך סקרנות גרידא, נקנה על ידי אורה ספרו של יצחק קרונזון, 'אמא שמש ומולדת' (שבא, 1985 [איורים דני קרמן]).

בשוק למטה - צלם בעז זלמנוביץ

קרונזון הוא רופא לב היושב שנים רבות מאוד בניו-יורק, אבל לבו בהדר הכרמל, ברחוב גאולה שבחיפה, והוא גם יודע לספר סיפורים, מעבר למאות הפרסומים המקצועיים שכתב. הספר הוא קובץ הסיפורים הראשון שפרסם. הסיפורים פורסמו בחלקם בדבר ובידיעות אחרונות. ספריו הבאים פורסמו בהוצאת 'עם עובד', כך שאין אלה מספרי הזיכרונות שרבים מפרסמים בהוצאות נידחות או בהוצאה עצמית, אלה דברים שזוכים לבמות מכובדות [דבר השבוע!], וכאמור קרונזון יודע לספר סיפורים באופן משעשע. מה שנקרא שמזמן לא צחקתי ככה בזמן קריאה בשירותים. אלה תיאורי אפיזודות ילדות ברחוב שבו כולם מכירים את כולם, טלפון אחד בכל השכונה, אבא מהנדס מדופלם שעובד בחדר הבקרה בתחנת הכוח, ומלמד מתמטיקה במרפסת, ואמא מורה לפסנתר. חיים צנועים עם שבועיים נופש בנהריה. נופש שבו נחים בין שתיים לארבע, ואין זומבה בבריכה, ושיאו טיול במרכבה לראש הנקרה, וחיפוש אחר רופא אוזניים בג'יפ של חייל אוסטרלי.

עוד זיכרון ילדות נחלד - צלם בעז זלמנוביץ

הביטוי שמעניק לספר את שמו - 'שלושה הם הדברים אליהם כלתה נפש האדם בהעדרם: אמא שמש ומולדת' מגיע מדרשת בר המצווה שימשה את כל ילדי השכונה וחוברה על ידי מלמד ההפטרה השכונתי. אולם בר המצווה משמשת לתיאור עוד פן של ההורים, ואת מוצאות 600 פחיות הבירה שקנה האב בזמן הצנע לניסוי ספקולטיבי לרווח מהיר, ואת התוצאה של כישלון המכירה [כאן צחקתי בשירותים]. אבל לא רק את קורות רחוב גאולה מתאר קרונזון בחן ובהומור, אלא גם את תחילת דרכו כרופא, במחוזות הנידחים של הרפואה ושל ארץ ישראל. תורנויות שבת ולילה, רפואה בישובי הספר הנידחים, ובכל זה אלתור תרופות ותיקון ביצים שבורות, ולימוד נהיגה באילת. לספר סיפורים זה אמנות ולקרונזון יש את זה. האם הם מקלפים את השכבות שנוספו לרחוב גאולה ומראים את החיים הצנועים של 'אז'? לא יודע, אבל יש בהם חן וגעגוע.

#ספר של סיפורי ילדות בחיפה ובחרות כרופא צעיר וצנוע. משעשע. מומלץ לחובבי הנוסטלגיה החיפאית ולחובבי הסיפורים אודות אמא [ואבא], שמש ושכונה.

חשבתם שלא יהיה גל שני? אז תקראו ותהיו נחמדים.

ויש גם שיר

There's a new world somewhere

They call the promised land

And I'll be there someday

If you could hold my hand

#ספר #אמאשמשומולדת #שבא #קרונזון #חיפה