נשחק רביעיות?

כריכת רביעייה אנגלוסקסית של הוצאת תשע נשמות

מי שעוקב אחרי הפוסטים שאני מפרסם [אף אחד] יודע זה מכבר את חיבתי, שלא לומר, התמכרותי לספרי הוצאת תשע נשמות שמביאה לקוראים טעמים מקצוות העולם שחלקו ידוע יותר וחלקו הרבה פחות. ממאטה הדרום אמריקאי [למשל פרח קטן של יוסי אביליו, היו זמנים בארגנטינה של נאומן ועוד רבים נוספים], וגם ממחוזות מרכז אירופה של צוויג ורות, ודרומית לשם מעבר לדולומיטים ואחרים, וגם כתבים פחות יודעים של סופרים יותר נודעים. זה בדיוק מה שעשה המו"ל ועורך האנתולוגיה, אוריאל קון ב'רביעייה אנגלוסקסית' (2019 [מתרגמים לי עברון, יותם בנשלום, יהונתן דיין]). הוא מנגיש, כפי שנוהגים לומר בחלק ממקומותינו, חמישה סיפורים של ארבעה סופרים שהקשר ביניהם הוא שכתבו בשפה האנגלית ומזמן.

הקטע הראשון, הקצרצר, 'קרקס עם שחר' של תומס וולף (תרגום לי עברון), הוא תיאור של מסע בוקר לצפות באנשי הקרקע המגיעים לעיירה בעיני נער או ילד. עיקר יופיו בתיאור הפרטים והאנשים, ובעיקר ההבנה שאנשים נראים שונים מהתדמית שיש להם.

'עצות לשבורי לב' של כריסטופר מורלי (תרגום יהונתן דיין) שגם הספר הקודם שקראתי משלו 'קתלין' עסק בקשר בין המציאות של האהבה והיחסים בין המינים, ובין המילה הכתובה, הוא סיפורה של העלמה אן אוסטין, הכותבת את מדור העצות הפופולרי לנאהבים, למאוהבים ולמרוסקי הלבבות. גם היא שבורת לב, ונופלת ברשת של מאוהב. כאשר יחסיהם רק מבליטים את המרחק בין המציאות לבין הקלות של מתן עצות, או בין המשתקף ברשת החברתית [של פעם] לבין הכאבים שבלב. הספר נושא את רוח התקופה הפחות רגישה לשוויון בין המינים, וכל אחד יכול לפרש זאת כרצונו, אבל לא ניתן לקחת ממורלי את יכולת התיאור והולכת העלילה.

ערפל בטרם זריחה ברמת הגולן - צילום בעז זלמנוביץ

שני הסיפורים הבאים הם של ג'ק לונדון (תרגום יותם בנשלום) עוסקים באגרוף, והם אכן מכניסים לקורא בבטן וסנוקרת לפרצוף. כמו בספריו האחרים העוסקים בהישרדות [להבעיר מדורה, גם בהוצאת תשע נשמות למשל וכמובן זאב הים ופנג הלבן] ובמאבק עם הטבע, החיות והאדם, כך גם שני הסיפורים הללו. הראשון, חתיכת בשר, מתאר את קרב ההישרדות של המתאגרף המבוגר. הישרדות בחיים והישרדות בקרב מול הנעורים והעצמה של הכוכב העולה. השני, 'המקסיקני' מתאר גם הוא אנדרדוג בחיים ובזירה. המתאגרף איש המחתרת המקסיקנית ששימש "שק אגרוף" למתאמנים, רואה לנגד עיניו רק את הצורך לגייס כסף למחתרת, ויוצא לזירה כנגד האלוף. תיאורי האגרוף של לונדון הם רק שניים לתיאורי הרגשות והמחשבות של גיבורי הסיפורים. אלה לדעתי הסיפורים הטובים של האנתולוגיה, ולא שהאחרים רעים.

הסופר הרביעי, הוא ה"ג ולס שבא מהצד השני של האטלנטי. מאבות המדע הבדיוני האלגורי [מקווה שלא המצאתי כאן סוגה חדשה] - מלחמת העולמות והאי של דוקטור מורו, למשל. ב'ארץ העיוורים' (תרגם יותם בנשלום), מטפס הרים מחליק לתוך קניון ומגיע לקהילה שנסגרה מפני העולם וכולם בה עיוורים. האם זה שהוא רואה מהווה יתרון או מכשלה, וכיצד מתייחסת קהילה אל השונה? ולס הופך את היוצרות ומעמיד אתנו ביחד עם הגיבור בפני דילמות אישיות ומוסריות. זו הזדמנות לטעום מסגנונו ומחשבתו של ולס בתמצית.

#ספר אנתולוגיה של סופרים מצוינים. תמציות או דוגמות יצירה העומדות בפני עצמן. מומלץ למי שרוצה להיהנות מטעמים משובחים של ספרות ולקבל תמריץ לקרוא יצירות נוספות ואולי אף ארוכות יותר של וולף, מורלי, לונדון וולס.

תקראו ותהיו נחמדים בכל ימות השבוע.

ויש גם שיר. כאילו שהייתה לי ברירה אחרי המתאגרפים של לונדון.

#ספר #רביעייה_אנגלוסקסית #ספרות_יפה #גק_לונדון #אגרוף #תומס_וולף #ולס #מורלי