נשק להשמדתינו ההמונית

מעצמה אזורית מפתחת יכולות טכנולוגיות ומדעיות לצורך השמדת ישראל, או לפחות על מנת לערער את הגמוניה הצבאית הטכנולוגית הישראלית. לצורך כך היא רוכשת בסתר חומרי גלם, ציוד מדעי והנדסי, וגם ידע המגולם במדענים בעלי ניסיון בתחומים הרלוונטיים: פיתוח רקטות, יכולות הנחייה מדויקות, חומרי נפץ, וגם, אולי, יכולות אב"כ [אטומי, ביולוגי וכימי]. מוכר. לא? רק שב'מבצע דמוקלס - מלחמתה החשאית של ישראל במדענים של היטלר 1967-1951' (כתר, 2018 [תרגם: יוסי מילוא]) שכתב רוג'ר הווארד הבריטי, מדובר על מצרים בהנהגת נאצר ובשנות החמישים ומחצית השישים של המאה הקודמת. לכן קריאה בספר שנכתב במקור ב-2013, מלווה [לפחות כך היה אצלי] במחשבה על ימינו אנו, והפעם לא בשכנה ממערב, אלא זו השוכנת כ-1600 ק"מ ממזרח - איראן.

הברות חיפה של יחיאל שמי - צלם בעז זלמנוביץ

אבל זו לא רק ההיסטוריה ומה ניתן ללמוד ממנה בהקשרי סיכול מאמצי האויבים להשיג יתרונות צבאיים טכנולוגיים על ישראל, כחלק מהמאבק 'הפיזי' בשדות המערכה והמלחמות, אלא גם כחלק מהמאבק הפוליטי-פנימי, המערכה המדינית-אזורית, ובנוסף בהקשר המעצמתי-גלובלי של הדברים. זה פן אחד בקריאה בספר המרתק שכתב הווארד. כי גם העלילות בשטח הן מרתקות מכל מה שסופר יכול להמציא. הווארד עיתונאי והיסטריון, לוקח את הרכיבים ורוקח מהם מטעמים - מדענים ששירתו את מכונת המלחמה והרצח של היטלר המחפשים תעסוקה, כסף, כבוד ועניין; סוכני מוסד אגדיים כמו אברהם דר, יצחק שמיר, רפי איתן, אברהם אחיטוב [שהושאל מהשב"כ] וג'ו רענן ונוספים מנסים לאתר, לאיים ולחסל את המדענים; ובמצרים רשתות ריגול שנפרסו בראשית שנות החמישים וחלקן נתגלו ב'עסק הביש' מנסות לגלות את המתרחש במתקנים הסודיים שנבנים במדבר ובסביבות קהיר; וגם המרגל הנוצץ, וולפגנג לוץ ורעייתו המשיגים מידע מהצמרת המצרית; ואולי גם מרגל ורוצח נאצי - אוטו סקורצני - הפועל בשרות המוסד, ועוד ועוד חומרים לבונד ולמשימה בלתי אפשרית.

אבל מדובר לא רק בסרט מתח, אלא גם במרכיבים נוספים מרתקים. לדוגמה הכישלון המודיעיני לגלות את היכולת המצרית, וההפתעה משיגור כמה טילים [לא מוצלחים במיוחד] ב-1962; המאבקים בין סוכנויות המודיעין בישראל, כאשר איסר הראל 'הממונה' נאבק באמ"ן ובראשו מאיר עמית על קביעת הערכת המצב ודרכי הפעולה לסיכול המאמץ המצרי; נקודת המבט של הדרג המדיני [=בן גוריון] והשוני שלה מהמבט המבצעי של ראשי המודיעין, והצורך לחשוב הרבה יותר רחב, בהקשרי היחסים עם מערב גרמניה ובסבך המעצמות; וגם שיקולים מוסריים-ערכיים, האם מותר לחסל או במונח העכשווי - 'לסכל' גורם שנחשב לסכנה למדינת ישראל, ומה נחשב סכנה, ומה השלכות המדיניות וחברתיות של סיכול/חיסול? בקיצור, הווארד מצליח לחבר הכל ביחד בתנופה ובכישרון, גם אם ניתן להתווכח על פרשנותו למאורעות, ולמצבה של ישראל כיום.

אני לא מומחה ואפילו אין לי את ההיכרות מספקת עם האירועים הנסקרים ועם המקורות שעליהם נסמך הווארד , לכן לא יכול לשפוט את הדיוק בדברים.

#ספר מרתק על מאבק מדיני, מרגלים, חיסולים, ועל טילים המעניק פרספקטיבה נוספת למאבקי ימינו. מומלץ לא רק לחובבי הטילים והסיכולים. ותמיד תזכרו, אולי אתם לא מתעניינים בטילים, אבל הם מתעניינים בכם.

תקראו ותהיו רק ורק נחמדים.

ויש גם שיר, שאולי התאים יותר לפוסט הקודם, אבל בכל זאת, מה יכול להיות רע באירים מזמרים?

#ספר #דמוקלס #המוסד #הווארד #מצרים #טילים #לוץ #איסרהראל #יצחקשמיר #מודיעין #ריגול #מעטפותנפץ