top of page
בעז זלמנוביץ

עוד קוקטיל סקירות ספרים מההוצאות לאור העצמאיות


שקיעה מעל הרכס - צלם בעז זלמנוביץ (רמת הגולן, 2017)

סוף השנה מתקרב, וסיכומי הקריאה כבר צצים בקבוצות קוראות וקוראי הספרים ובבלוגים השונים של חובבי הספר והסקירה, ואני עוד נאבק לסקור, ולו בכמה משפטים את הספרים שקראתי בחודשים האחרונים ושלא נסקרו. לכן פצחתי בסקירות מקובצות על פי הוצאות (תשע נשמות; נהר ספרים), על פי נושאים (מתח בלשי), וגם גיבוב אקלקטי (עיוני; וסיפורת). כזו תהיה גם הרשומה הנוכחית אשר תרכז חמישה ספרים מההוצאות העצמאיות. הישארו מחוברים, יש למה לצפות.


שער 'שיחה עם ישראל אלירז'

בשבוע שעבר התקיים בבית אריאלה, בספרייה המתחדשת או המחודשת, יריד הוצאות לאור עצמאיות. פגשתי שם כמה מהמו"לים והמו"ליות שטורחים בשבילי (מה אכפת לי ממכם), ומוציאים ספרים מיוחדים ומעניינים. רק שבחלק מהדוכנים, כבר קניתי וקראתי את מרבית הספרים או את כל הספרים של ההוצאה. בדוכן של לוקוס שנדמה לי שקניתי את מרבית ספריה שעניינו אותי, בכל זאת קניתי ספרון-חוברת. 'שיחה עם ישראל אלירז' שקיימה תמר מור סלע (לוקוס, 2018) היא המעט המחזיק מרובה. מור סלע מגישה לאחר מותו של המחזאי והמשורר אלירז ב-2016, את הדברים שסיפר לה כשנה קודם. אלירז מדבר על שירה ומה היא עושה לכותב ולקורא, על כתיבה, על המשמעות של חיי הכותב, וגם על משמעות המחיקה ואודות הבעלות על הטקסט: "יש לי חוסר בעלות מוחלט על מה שאני כותב, כלומר כל מה שאני כותב נתון לשינוי. אני לא נאחז. אחד התענוגות הגדולים שלי הוא לזרוק מה שכתבתי. כתיבה מחיקה כתיבה מחיקה, עד שהספר נדפס. במובן מסוים, השלמוּת הגדולה תגיע ביום שארגיש שאני יכול למחוק הכול." תענוג לקרוא ולחשוב עם אלירז.

עַכְשָׁו רַק הַשִּׁירָה נִשְׁאֲרָה לַעֲזֹר לָנוּ

לָשֵׂאת וְלָתֵת עִם הָרוּחַ בְּדַרְכָּהּ


שער 'פגישות' של מרטין בובר

לכל הספרים ברשומה הנוכחית מגיעה רשומה משלהם, אבל 'פגישות' של מרטין בובר (נהר ספרים, 2021, אחרית דבר ד"ר ימימה חדד), הוא הראשון בהם, אבל אני נאלץ להתנצל בפני ראובן מירן מו"ל נהר שעשה את המעשה החשוב והוציא מחדש את האסופה האוטוביוגרפית, וכמובן בפני בובר החוקר, הפילוסוף ואיש הרוח הדגול. זו קיבוץ של דברים שכתב בובר במהלך השנים ומהווים מעין אוטוביוגרפיה של ההתפתחות המחשבתית האינטלקטואלית שלו: "לא מענייני כאן לספר על קורות חיי האישיים, אלא זה בלבד כל ענייני: למסור דין־וחשבון על רגעים אחדים המבצבצים ועולים לעינַי כשאני מביט לאחור. רגעים שהשפיעו השפעה קובעת על אופן וכיוון חשיבתי." זה ספר הנקרא לאט לאט, רשומה רשומה, מחשבה מחשבה. לא קל, לפחות להדיוט שכמוני שלא בקיא בהגותו של בובר (ולכן יש לומר תודה על צירוף אחרית הדבר מאירת העיניים). הספר מעורר מחשבה, ורעיונותיו של בובר מושכים להעמיק בהם ולשוב ולקרוא ולהבין. סימנתי לא מעט דפים, פסקאות ומחשבות, אבל אין מקום, אולי דבר אחד - 'שגישה' - מושג שהתקין בובר ובו ביקש "לציין את החטאתה ושיבושה של פגישה ממשית בין בני-אדם." תקראו את בובר בעידן השגישות, שכן אצלו הפגישות בין אדם לאדם הן העיקר.


שער 'רצח ברחוב בלפוג'ו' של סבבו

אחרי לוקוס ונהר ספרים, אני עובר לתשע נשמות, ולספרון שהשלים את חמישית הספרים שסקרתי שבוע שעבר, ספר אותו קראתי בדרך ליריד באוטובוס עמוס חיילים בווריאנטים שונים ומגוונים. 'רצח ברחוב בלפוג'ו' של איטלו סבבו (תשע נשמות, 2021, תרגום מונה גודאר) הוא הספר השני של סבבו שמוציאה תשע נשמות, ובנוסף אליהם קראתי את 'מסע סנטימנטלי קצר' שלו. הספר הנוכחי מכיל שני סיפורים קצרים. האחד נושא את שם הספר ועוסק במעשיו ובמחשבותיו של רוצח. פועל או סבל החי מנותק בשולי החברה רצח ברגע של תאוות כסף והזדמנות. מכאן מתחיל סבבו לתאר את מסע ההימלטות של האיש מפני החוק, הסביבה, חבריו ובעיקר את מסע ההישרדות הפנימי הנפשי: "הוא ראה את עצמו כאדם שנקלע באשמתו למדרון תלול, רוכן, נופל וכל מאמציו לעצור מעלים חרס מפני שהאדמה קורסת תחת רגליו והשיחים שבהם נאחז אינם עומדים במשא." התיאור הפיזי של המתרחש בנפש הוא העניין המרכזי בסיפור - אין אפשר להימלט ממה שיש בתוכך. הסיפור השני איננו פסיכולוגי אלא, אולי, מתחום מדעי המדינה. 'השבט' מתאר את תהליך התנחלותו של שבט נודד ואת השפעת הכללים החדשים על התהוותה של חברה חדשה והשפעת החוק והכלכלה על הכלל ועל הפרט. זאת עושה סבבו באמצעות "אגדת עם" על בן השבט שנשלח ללמוד את הכללים מהארצות המתורבתות (קרי, אירופה). סבבו קצר וחד.


שער 'כלבים ישנים' של שחר ג. יפה

הנה נובלה קצרה שיצאה בהוצאה עצמאית זעירה 'פטל' של אביבית משמרי. קראתי גם משל משמרי עצמה (לדוגמה ג'ונסון 38), וגם מאסופות הסיפורים הנושאיות שפרסמה בעבר, והנה ביחד עם אלי הירש היא מייסדת סדרת מקור, שיש לקוות שתתרחב. בכל מקרה, הספר הראשון (והיחיד בינתיים) בסדרה הוא ספר חידתי של שחר ג. יפה - 'כלבים ישנים' (פטל, 2021). בשנות החמישים במדינת ישראל הצעירה, היחפה, התמימה אך הנושאת בנפשה את השואה, המלחמות, ההגירה והכאבים האישיים, שתי אחיות צעירות נמלטות מאמן אל אביהן שנמלט אף הוא מעבר להרי החושך - לים המלח ולמפעלים הנטושים. הסיפור מסופר על ידי אנה האחות הבוגרת, ובמעין תכסיס ספרותי על ידי "עורכת הספר" יפה ג. שגם מוסיפה הערות ופרשנות עד שהיא חודרת או מוחדרת לסיפור הליבה עצמו. ברור ש'יפה ג.' הוא מעין השלכה של הסופר עצמו, אבל מכיוון שאני בור ועם ארץ בענייני ספרות אקדמאית, ניתן לקרוא פרשנות על העניין אצל עופרה אורן. לטעמי התעלול הזה, שאולי אליו מכוון הסופר את הנובלה, לא מוצלח ביותר, אבל הכתיבה של יפה מעניינת ויש לקוות שספרו השני יהיה פחות טריקי ויותר סיפור העומד בפני עצמו, שכן הוא יודע לכתוב: "אני יודעת ולא יוצאת. אני רוצה להמשיך לצוף ככה על הגב, לא לגעת באדמה ולא לגעת בשמיים. במים, אני מקווה, לא אצטרך לבחור."


שער 'השטן ודניאל ובסטר' של בנה

חזרנו ל'נהר ספרים' והפעם לספר המכיל שני סיפורים של סטיבן וינסנט בנה - 'השטן ודניאל ובסטר' ו'דניאל ובסטר ונחש העקלתון' (נהר ספרים, 2021, תרגום ענבל שגיב-נקדימון, ואחרית דבר של ערן סבאג). מדובר על עוד תגלית ספרותית מבחינתי. שתי אגדות על פטריוטיות, על אמונה בטבע האדם ובצדק, ואודות מאבק טוב ברע המסופרות בחיוך ובציניות כבדה שנכתבו על ידי בנה (Stephen Vincent Benét), משורר וסופר אמריקאי בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת. הגיבור של שני הסיפורים - ובסטר - הוא דמות אמתית של פוליטיקאי ועורך דין בן המאה ה-19: "אתם מבינים, במשך זמן מה, הוא היה האדם החשוב ביותר בארץ. הוא לא הגיע להיות נשיא, אבל הוא היה האדם החשוב ביותר. אלפים שמו בו מבטחם כאילו היה אלוהים בכבודו ובעצמו, וסיפרו סיפורים עליו ועל הדברים שהיו שלו, שהיו כמו סיפורים על גיבורי התנ"ך, אברהם, יצחק ויעקב.", שבנה משתמש בו בכדי להעמיד את דמות הפטריוט היכול במילותיו ובכריזמה להתמודד עם השטן שרכש את נשמתו של איכר, בנוסף לשאר מטלותיו: "יש לי בערך שבעים וחמישה דברים אחרים לעשות [...] אבל אני אקבל את התיק שלך. כי אם שני בני ניו המפשייר אינם יריבים שקולים לשטן, יותר טוב כבר שנחזיר את הארץ לאינדיאנים." המאבק בשטן איננו מאבק פיזי או בכינור, אלא באמצעות החוק והצדק. בסיפור השני רותם ובסטר את השטן בדמות נחשית עקלתונית לשירות המדינה וגם זאת באמצעות מילים ושכנוע (וגם אהבה). אחרית הדבר של סבאג עוזרת למקם את בנה ואת ובסטר בהקשר ההיסטורי והספרותי. המלצה להיכרות ספרותית.


#ספר או חמישה. המלצות להיכרות עם ספרות, עם כתיבת משורר ופגישה עם בובר.


החורף הגיע והגל החמישי בפתח, תקנו ספרים, תקראו ותהיו נחמדים.


ויש גם שיר בעקבות פודקאסט ששמעתי השבוע בכאן 88

My friend came to me

With sadness in his eyes

He told me that he wanted help

Before his country dies



109 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page