מתוך 173 הספרים שיצאו עד כה בהוצאת נהר ספרים קראתי רק 55, בכל זאת יש הוצאות לאור עצמאיות נוספות. מכיוון שרק לפני שנתיים-שלוש החלטתי שהטעם של ההוצאה יכול לשרת אותי במסעותיי הספרותיים, לקח לי זמן לסמן את הסופרים שכדאי למצוא אותם בקטלוג ההוצאה ולקנות ולקרוא בהם גם אם יצאו לפני נקודת המפגש שלי עם נהר ספרים. אחד מהם הוא אונורה דה בלזק שמהווה את הציר הצרפתי שממנו יצאתי לסופרים צרפתים נוספים שפורסמו על ידי ההוצאה, מופסאן הוא אחד הבולטים שבהם. מרכזו של הציר האמריקני בנהר ספרים מבחינתי הוא פרנסיס סקוט פיצג'רלד. לא שלא קראתי נוספים כמו לונדון, טוויין, קריין וברומפילד. אבל הנובלות או הסיפורים הקצרים של פיצג'רלד [תהרגו אותי אם אני הצליח אי פעם להבדיל בין נובלה לסיפור קצר] הם מבחינתי עניין בטוח ומקור להנאה. כך גם 'מסע הגרוטאה המתגלגלת' (נהר ספרים, 2021, תרגום דב שילוח).
זהו ספר מסעות דומה לבלזק האחרוןשקראתי וכתבתי אודותיו, או יותר נכון מסע בחבורה, כמו שלושה בסירה אחת, מסעות בנימין השלישי או חבורת הטבעת של טולקין. טוב זה האחרון קצת מוגזם, אבל כן יש כאן שלישיה - פיצג'רלד, זלדה אשתו הדומיננטית והגרוטאה. ה-Rulling Junk, המכונית של הזוג שיש לה אישיות משלה כמו ה'דלוריאן DMC-12' ב'חזרה לעתיד'. כרגיל האישיות של המכונית מאופיינת בעקשנות וברצון להוביל את העלילה בדרכה שלה. "התחלתי לצייר בפניה תמונה שמימית: איך נתגלגל דרומה לאורכן של שדרות זוהרות של ערים רבות, ואחר כך נעבור בנתיבים שקטים ובשבילים ריחניים, שבהם ענפי היערה ילטפו את שערנו באצבעותיהם הלבנות ויוליכו אותנו דרך ערים כפריות, צבועות בגוני אדום מאפי, ושם יביטו בנו במבט משתאה מתוך כלובי קש אווזים צעירים בעודנו חולפים על פניהם במסע ניצחון. "כן," היא הביעה התנגדותה בצער, "אלמלא המכונית." וכך אנחנו מגיעים אל 'הגרוטאה המתגלגלת'." [עמ' 13]. הזוג או השלישיה יוצאים למסע שאפשר היה שייך לסוגת הטיולים הרומנטיים-נוסטלגיים של התקופה, אלמלא הציניות של פיצג'רלד. זו אשר בלעדיה לא היינו קוראים את הספר. הזוג נאבק בגרוטאה, במוסכים שונים ומשונים, בדלות התקציב, ברמאים ובגנבים בכל הדרך מקונטיקט לאלבמה לבית הוריה של זלדה.
יחד אתם אנו חולפים במרחבי אמריקה של 1922, חוצים את הגבול בין 'הצפון' ל'דרום', שרוחות הרפאים של מלחמת האזרחים עדיין משוטטות בהם: "עם השקיעה הגענו לשממה - השממה שבה נערים הרוגים מאילינוי וטנסי ונערי המפרץ עדיין ישנים ביערות שבבוץ וביצות - אך מעל לאדמה נשמע רק קרקור הצרצרים ורשרוש הענפים הסבוכים." [עמ' 68]. פיצג'רלד לוקח לנשמתו את המראות והמסע: "מעין עצבנות מוזרה החלה לאפוף אותי וכאשר התקרבה החורשה הבאה עצרתי נשמתי והתקדמתי בזהירות רבה - ממלמל דברי קללה כאשר הנהמה העמוקה של המנוע שלנו פגעה בקירות עלים המאיימים עלינו." [עמ' 69-68]. קראתי, שטחי שכמוני, בדברים שנכתבו על פיצג'רלד באתר 'עברית' ש"הוא נחשב לדוברו של "הדור האבוד", אמריקאים ילידי שנות ה-90' של המאה ה-19, שהתבגרו במהלך מלחמת העולם הראשונה [...] כתב סיפורים קצרים רבים העוסקים בבעיות גיל הנעורים והייאוש שהיו אופייניים לתקופתו.". קטונתי, יש כתב עת רק על כתביו של פיצג'רלד, אבל אין ספק שהייאוש והמרירות מכוסים בכתיבה חדה בעלת מודעות עצמית וחברתית ובציניות נוקבת: "הגישו לנו ארוחת בוקר איומה ונוראה שממנה נגסתי כמה חתיכות, אבל זלדה הרגישה שפגעו בה בכוונה תחילה. בעת עזיבת המלון שתי נשים שמנות שעמדו על המדרגות הקדמיות נעצו מבט בחליפה של לדה ודיברו ביניהן בלהט. זלדה שכבר הייתה במצב רוח זועם. נעצה בהן מבט והעירה בקול שנשמע למרחוק, "ראו נא את שתי הנשים האיומות!" אני מודע לכך שביטויים מהסוג הזה סדרך כלל משויכים לדיבור קלוקל של פושעות בספרות זולה - המראה שלקורנפלקס יש אותו אפקט שיש ללב אבן." [עמ' 83].
#ספר מסע משעשע, ציני ובוחן. מומלץ לחובבי פיצג'רלד ולמי שרוצה להתחיל לחבב אותו.
הו אה, מי זה בא? הסגר הבא! בכל מקרה תקראו ותהיו נחמדים.
ויש גם שיר, אם כבר מדברים על רוחות הרפאים של מלחמת האזרחים בארה"ב, איזה ביצוע אהוב עליכם ועליכן מתוך מיליארד הקאברים?
Comments