אני ממשיך בקריאה איטית אך עקבית בספרי המדע הבדיוני של עם עובד שירשתי/שדדתי מהספרייה שנסגרה. אחרי בסטר עם פני מועדות לכוכבים; ציוני דרך של זילזאני; ושלושה לבבות ושלושה אריות של אנדרסון; פניתי להשלים את טרילוגיית הבוראים של פיליפ חוזה פארמר. בדיקה בפייסבוק מצאה שקראתי את השני בסדרה באוקטובר 2014 - 'שערי הבריאה' (עם עובד, 1981, תרגום עמוס רגב), ואילו את הראשון 'בורא העולמות' (עם עובד, 1980, תרגום נויה תג'ר) קראתי בפברואר 2019. טוב, זה לא היה לפני הסדר ורק אחרי שגמרתי את הספר השני שקראתי ראשון הבנתי שזה השני ולא הראשון. בכל מקרה אולי זה חלק מהיופי בסדרה, שניתן לקרוא כל אחד מהם כבפני עצמו. בכל מקרה את השלישי 'יקום פרטי' (עם עובד, 1982, תרגום עמי שמיר) קראתי שלישי, אז התיישרנו. פארמר שנפטר לפני 12 שנים בגיל 91, היה סופר מדע בדיוני מעניין, אשר ברא עולמות המשלבים מדע בדיוני ופנטזיה. בטרילוגיית בורא העולמות הוא משלב עולמות משונים, "פראים", מנהגים מוזרים, טכנולוגיות פרימיטיביות ומתקדמות, יצורים ובעלי חיים שונים ומשונים, חלקם מיתולוגיים, חלקם קופצים בזמן וחלק סתם מסוכנים או מסריחים. הספרים עוסקים באומץ, בעורמה, במנהיגות, בפחד ושנאה ואלי גם באהבה.
הטרילוגיה מבוססת על הרעיון שמספר 'בוראים', שזכו לטכנולוגיה עילית שאינם מבינים בה, וחיים ארוכים מאוד עסוקים בלהשתלט על עולמות ולהרוג את קרובי משפחתם, נקלעים למאבק הישרדות בעולמות שהמעבר ביניהם דרך שערים. הפעם המצאה שיצאה משליטה 'הפעמונרים השחורים', מעין גלמים מפראג שמוצצים את תכולת המוח האנושי מאיימת עליהם ועל העולמות שיצרו: "הפעמונרים השחורים היו במקורם יצורים מלאכותיים שנוצרו בידי הבוראים-המדענים לפני עשרת אלפים שנה. המדענים יצרו את הפעמונרים השחורים בתקופת חיפושיהם אחר האלמוות האמתי." [עמ' 65]. בקיצור מדובר במתקן כל שהוא שנועד "לשמש מכשיר להעברת ישותו הנפשית למוחו של פונדקאי. באופן כזה יכול היה הבורא להמשיך ולחיות בגוף חדש, לאחר שגופו הישן מת מפצעיו." [עמ' 66]. הגלמים קמים על יוצריהם, מורדים, משתלטים על גופים אנושיים ומנסים לחסל את בוראיהם, ואל תוך המהומה שזה יוצר נקלע קיקאהה. הלז יליד כדור הארץ שנקלע ל'עולם השכבות' (World of Tiers) השם המקורי של הטרילוגיה, ושמו 'המקורי' Peter Jairus Frigate. מה שחשוב כנראה זה שהוא חולק עם הסופר את אותם ראשי התיבות של השם, הוא יליד אינדיאנה, נהג טנק במלחמת העולם השנייה, שבכניסה מקרית למוזיאון גרמני-נאצי הפעיל שער שהעבירו לעולם השכבות.
ב'יקום הפרטי' קיקאהה יוצא למסע הרפתקאות שמוביל אותו למפגש עם הפעמונרים השחורים ועוד אויבים נוספים שהצליח לצבור מאז שעבר בשער. הוא כמובן חכם, חזק, אמיץ, רגיש, ובטח גם חתיך. בין שאר היצורים שאיתם נלחם קיקאהה - הקאנטורים, היצורים שחציים סוס וחציים אדם שרודפים אחריו מסיבה שאין לה חשיבות. לעומת זאת למלכת הנשרים 'פודארג' שהיא סוג של הרפיה שחציה ציפור וחציה אישה, יש סיבה טובה לרדוף אחר קיראהה (אבל תצטרכו לקרוא בשביל לדעת), ויש עוד דמויות מהמיתולוגיות השונות. בנוסף עליהן מערבב פארמר גם יצורים פרה-היסטוריים שיוצרו-נבראו על ידי הבוראים להנאתם ועכשיו הם רועים וצדים בערבות וביערות עולם השכבות. ב על שכבות הפנטזיה מוסיף פארמר את המדע הבדיוני. מעבר לטכנולוגיית הפעמונרים, הוא מוסיף לייזר שמשמש ללחימה, ראייה בתדרים שונים של הספקטרום האלקטרומגנטי, טילים משוטטים, שידור לאחור ושליטה מרחוק: "הוא הרכיב את משקפי המגן על עיניו ואוזניו, ובהחזיקו את תיבת הבקרה בידיו ירה טיל בעד הדלת הפתוחה. ארכו של הטיל היה שבעה סנטימטרים וצורתו כשל טיסן נייר שמתקינים ילדי בית-ספר. הטיל היה שקוף, ובאור חזק ומזוית-ראיה מסוימת אפשר היה להבחיון במכלולים הצבעוניים הזעירים המותקנים בו. בחרטומו היו "עין" אשר באמצעותה יכול היה קיקאהה לראות דברים מזוית-ראיה מיוחדת, אך מוגבלת, ו"אוזן", בעזרתה יכול היה לשמוע קולות עמומים או מוגברים, כרצונו." [עמ' 175]. מעניין שפארמר כתב זאת ב-1968, שהמחשבות הישימות על מזל"טים, רחפנים תוקפים ודומיהם היו בחיתולים. היו אנחנו כבר שם, וגם הרפיה הפכה הרפי והשתתפה בקרבות. ואגב מי ברא או בראה את עולם כדור הארץ?
#ספר הרפתקאות לחיים ולמוות בעולם המשלב פנטזיה ומדע בדיוני, מיתולוגיות, מפלצות פרה-היסטוריות וטכנולוגיות עתידניות. פארמר מומלץ ביותר לחובבי הסוגה, וסדרת עולם השכבות/הבוראים מומלצת מאוד.
חיסון ראשון, חיסון שני, מסיכות, שיקול דעת, קריאה ותהיו נחמדים.
ויש גם שיר
Facing a dying nation
Of moving paper fantasy
Listening for the new told lies
With supreme visions of lonely tunes
Commentaires