צדק, צדק? צדק!

שער 'פרשת קרנקביל ועוד' של אנטול פראנס

אנחנו חיים בעידן שבו המושגים המורכבים כמו אמת, חוק, משפט וצדק עומדים בפני מתקפה. אגב, זה לא אומר שהם לא תמיד עמדו תחת מתקפה, בירור נוקב, השמצות, התפלפלויות וניצול לרע וגו'. אולי זה טבע הדברים ורק האמצעים שונים? אולי. גדול עלי, לא מבין בפילוסופיה. גם האנשים והנשים שעוסקים במשפט ובצדק נמצאים בימים אלה תחת ביקורת - שזה חשוב, וגם תחת מתקפה צינית של נאשמים אשר יכולים להרשות לעצמם. אבל גם כאן אין חדש. יותר מורכב וקשה הוא מצבם של 'דלת העם' הניצבת בפני כס המשפט. פרספקטיבה אנחנו יכולים לקבל מספרי ההיסטוריה הכללית והיסטוריה המשפטית, וגם מדברים שכתבו סופרים רגישים. כזה הוא ספר המאגד שלושה סיפורים של זוכה פרס הנובל לשנת 1921, אנטול פראנס, שהוציאה נהר ספרים - 'פרשת קרנקביל ועוד שני סיפורים על "צדק"' (2021 [תרגם ראובן מירן]) "על עיוותי מערכת המשפט למיניהם ועל "פייק ניוז": "פרשת קרנקביל" (Crainquebille), ״פוטואה״ (Putois) ו״שופטי צדק״ (Les Juges Intègres)". אביגדור פלדמן כתב גם הקדמה וגם אחרית דבר ובכך הוא מצביע על הדומה והאוניברסלי ומראה איך דבר לא השתנה.

טוחנים מים - צלם בעז זלמנוביץ (תל אביב 2020)

בסיפור הראשון - "פרשת קרנקביל" שהפך גם למחזה, מואשם, נשפט ונמצא אשם רוכל ירקות ופירות דל ואביון ז'רום קרנקביל בכך ששוטר מס' 64 נעלב מכך שחשב שקרנקביל קרא לעברו 'מוות לפרות' [להסבר הפילולוגי וההיסטורי למה זה עלבון תצטרכו לקרוא את הסיפור]. לאחר שנעצר ומקבל סנגור שמשכנעו להודות, ניצב קרנקביל בפני מערכת שהוא לא מסוגל להבין את כלליה. למרות התערבות ועדות של רופא מכובד שהדברים לא נאמרו, האשמה נקבעת כי השלטון בדמותו של שוטר מס' 64 צודק גם כשהוא טועה: "אב בית הדין בוריש ראוי לשבח על שהשכיל להימנע מחקרנות שווא ורעות רוח, ולהיזהר מהיוהרה ומהיומרה האינטלקטואלית המבקשת להכיר ולדעת הכול." [עמ' 39]. כך חושב אחד הצופים, אבל דמות הפרקליט המכיר את היכלות ומאורות המשפט, אולי דמותו של אביגדור פלדמן שיצר פראנס, משיב: "אם תרצה לשמוע את דעתי, אינני סבור שאב בית הדין בוריש בתעלה לרמה מטפיזית כה גבוהה. לדעתי, בכך שהוא קיבל את עדותו של שוטר מס' 64 כמבטאת את האמת, הוא עשה את מה שנעשה תמיד מול עיניו. את ההיגיון ברוב מעשיהם של בני האדם יש לחפש בנטייתם לחיקוי. בכך שאתה פועל על פי הנוהג, תיחשב תמיד אדם הגון. אנשים שנוהגים כמו האחרים נחשבים אנשים טובים." [עמ' 49].

החיים בזבל - צלם בעז זלמנוביץ (תל אביב 2021)

הסיפור השלישי עוסק גם הוא במשפט. כאן מעמיד פראנס את המשפט לדין ולדיון באמצעות דו-שיח של שני סוסים, ושל שני שופטים. שופט הראשון מייצג את הגורסים ש"החוק הוא ביטוי לרצון האל שאינו משתנה", ולכן "החוק נוצר לפני האדם והוא נעלה ממנו." ואילו השופט השני גורס ש"החוק הוא ביטוי לרצונם של בני האדם המשתנה ללא הרף", ולכן "החוק הוא מעשה האדם, פגום כמוהו, אך כמותו הוא ניתן לשיפור." [עמ' 116]. הדיון במקומו של האל בדין ובחוק של השופטים מסוכם בשיחה הקצרה בין הסוס האביר והסוס הצחור המפרשים לקורא בפשטות סוסית את מקומו של האל בצדק ובאושר. האם מותר לסוסים [ולבני האדם] להיות מאושרים: "אני מקווה, השיב סוס צחור, שמחשבתם של המחוקקים שלנו תתעלה על מחשבתך, סוס אביר. הם יחוקקו חוקים בהשראת הסוס השמימי שברא את כל הסוסים. הוא טוב באורח מושלם מכיוון שהוא רב-עוצמה באורח מושלם מכיוון שהוא רב-עוצמה באורח מושלם. [...] אתה מדבר על לאהוב, חבר; הוא היה רוצה שרבים מאתנו יהיו סוסים מסורסים. זה הסדר שלו. על החוקים לשמור על הסדר הנערץ הזה. אבל האם אתה אכן בטוח, שאל סוס אביר, שהרעות החולות האלה באות מהסוס השמימי שברא אותנו ולא רק מהאדם, יצירתו הנחותה?" [עמ' 123-122]. הסיפור השני עוסק בפייק ניוז או בבוט. האב ואחותו מסבירים לבת אודות דמות שאמם המציאה בכדי להינצל מארוחת צהרים אצל דודה טרחנית, ואשר קבלה חיים משל עצמם, והחלה להופיע במקומות שונים ובהזדמנויות מוזרות: "פוטוא היה מבוקש על ידי החוק, אך אי אפשר היה למצוא אותו. כאשר הבינו שהוא לא ניתן לאיתור, מציאתו הפכה לעניין של גאווה וכבוד. אנשים ממולחים הצליחו. ומכיוון שהיו אנשים ממולחים רבים בסנט-אומר וסביבתה, פוטוא נצפה בה בעת ברחובות, בשדות ובחורשות." [עמ' 100]. כמו ספר שיצא בנהר ספרים ב-2020, ונכתב גם הוא לפני 100 שנים ויותר, 'הכפר שהחליט שכדור הארץ שטוח' של קיפלינג, גם פראנס בסיפוריו מראה שהאדם, נפשו ומחשבתו או טיפשותו לא משתנים, וכתיבה טובה על נושאים אלה נשארת רלוונטית גם אם הבגדים השתנו, וגם אם יש מבקרים שחושבים אחרת.

#ספר - עד כה לא קראתי דבר מפראנס, אשר לא זכה, לפחות למיטב ידיעתי, להתחדשות והתעוררות מצד הקורא והמו"ל העברי כמו שטפן צווייג למשל. בכל מקרה הקריאה בסיפורים הקצרים של פראנס שאיגד מירן היא אקטואלית ורעננה, ויש לקוות שעוד משלו יצאו. לא רק לפרקליטים, לשופטים או לעומדים לדין. מומלץ ביותר. תקראו מההוצאות לאור העצמאיות.

הגיע הסגר השלישי 2.0. שמרו על עצמכם, תקראו ותהיו נחמדים.

ויש גם שיר, מה יותר צרפתי מפיאף?

#ספר #נהר_ספרים #פראנס #פרשת_קרנקביל #פלדמן