קוקטייל סקירות

אני ממשיך במבצע הלא נעים של חיבור מספר סקירות של ספרים שנקראו בחודשים האחרונים ולא זכו לרשומה משלהם. בדומה לקיבוץ של ספרי הוצאת נהר ספריםהכנתי בשבוע שעבר, אך הפעם תערובת אקלקטית של ספרים שהמחבר ביניהם הוא שהם שנערמו וחייבים לכתוב עליהם על מנת שניתן יהיה לפזרם ולהעמידם במדפים הנכונים. אז אני מתנצל בפני הקוראים, המו"לים והספרים עצמם, אבל זה המהלך הנבזי של סקירות קצרות או בכלל לא.

ספרי מדע בדיוני הם מהסוגות האוהבות עלי. מי שעוקב אחרי הרשומות שלי זוכר שאספתי ערמת ספרי מד"ב של הוצאת עם עובד מהספרייה של הקיבוץ שנסגרה. 'זאב זאב' שכתבו פרדיק פול וס.מ. קורנבלוט (עם עובד, 1980, תרגם יקותיאל שנייבאום), הוא מספרי שנות החמישים המנבאים את השמדת רוב הגזע האנושי. יישות חוצנית שהתמקמה בקרבת כדור הארץ, שינתה את מסלולו והושיבה עליו מבני פירמידה מסתוריים הפכה את בני האדם לחומר גלם, לכבשים, באופן לא ברור והיא אוספת אותם באקראיות לצרכיה. בני האדם חיים בהכנעה ותחת חוקים נוקשים ומשטר אנרגיה מצומצם, אבל. ותמיד יש יוצא דופן, ג'רמיין, נולד אחרת, הוא 'זאב', שובר את המוסכמות והכללים, נמלט לעיר המקלט ושם הוא נלכד ומוכנס למטריקס של 'הפירמידה'. האם יצליח להביא לידי ביטוי את עצמאות נפשו וללכד סביבו מספיק בני אדם או 'זאבים', למרוד ולהביא את הישועה? פול וקורנבלוט מתארים באמצעות עולם בדיוני תופעות חברתיות כפי שעושים ספרי מד"ב רבים, והם עושים זאת במיומנות. התיאורים מעט מיושנים וכך אולי גם התרגום, אבל יש בספר עניין לחובבי הסוגה.

'חיי עיר' של דונאלד בארתלמי (כתר, 1988, תרגום משה רון) הוא משהו אחר לגמרי. לא רק מהספר הקודם, אלא בכלל מרוב הדברים שקראתם או לפחות מאלה שאני קראתי. 21 הסיפורים הקצרים שבספר הם מהסגנונות שונים, אך בעיקר מזה ההזוי. דומה או שלא שנכתבו תחת סמי הזיה. בכל מקרה על ידי מחשבה זורמת וחופשית, כאנשי דור הביט. אני לא מומחה, אבל כך נדמה לי שאם קראתם את קרואק, ואנשי זרם התודעה: "המחשבה הראשונה היא המחשבה הטובה ביותר" (first-thought = best-thought)] תמצאו את זה בסיפוריו השונים, המשונים והמאתגרים של בארתלמי.

"אני חושב על אי של אושר שיופיו עולה על כל דמיון," אמרתי.

"אני חושב על הר של זהב שאין לו קיום," אמר.

"על מה נשען העולם?" שאלתי.

"על פיל," אמר.

"על מה נשען הפיל?"

"על צב."

"על מה נשען הצב?"

"על מכסחת דשא אדומה.

רשמתי בפנקסי נוטה להשתעשע.

"האם יש ערך כלשהו שהוא בעל ערך?" שאלתי.

"אם יש ערך כלשהו שהוא בעל ארך, הרי הוא חייב להימצא מחוץ לכל הספֵרה של מה שמתרחש וקיים הלכה למעשה, שכן כל מה שמתרחש וקיים הלכה למעשה הוא פרי המקרה." אמר.

נדמה לי שזה מסביר הכל. ספר למיטיבי קריאה.

מאמריקה הצפונית לזו הדרומית ולעולם מינימליסטי, מדויק אך גם חידתי בשתי הנובלות של הסופר הפרואני מריו בייטין - 'סלון יופי' ו'דמקה סינית' (כרמל סדרת אלדורדו, 2006, תרגום אנה וולוביץ'). סדרת אלדורדו שנערכה על ידי אוריאל קון [ההוא מ'תשע נשמות'] חביבה עלי שכן היא הביאה מהספרות החדשה יחסית הדרום אמריקנית, ובעבר קראתי אחדים מהספרים שיצאו בה [למשך ארמדילים על מלחמת פוקלנד]. בכל מקרה בייטין יוצר ב'סלון יופי' עולם סגור במספרה בו גוססים חולי האיידס ומטופלים על ידי המספר, ספר שהיה זונה זכר, וכעת סועד את הרעיו עד מותם, זאת במקביל להאכלת דגים באקוויריומים עד שסימני המחלה מופיעים גם אצלו. האם זו אלגוריה על גסיסת העולם או סיפורה של תקופה? הנובלה השנייה 'דמקה סינית' מסופרת על ידי גניקולוג. באיפוק מתוארות הטרגדיות המשפחתיות וצריכת הזנות שלו המובילות להידרדרות כמו ידועה מראש. לבייטין סגנון כתיבה ייחודי ומאתגר. והספר מומלץ גם הוא למחפשים ספרות שבה אין את 'בתו' או אשתו' או 'בעלה' ואין רומנטיקה אלא פסקות חדות ונוקבות שדורשות מחשבה.

אחרי כל הספרות המתאגרת בשלושת הספרים הקודמים נסיים רשומה זו במשהו אחר לגמרי. עוד מעלילות הבלש הארי הולה של יו נסבו. הפעם הספר ה-11 'צמא' (ידיעות ספרים, 2021, תרגום רות שפירא). תמיד טוב לחזור לדברים הבטוחים, גם המותחים מעט של יו נסבו המיומן. כמיטב המסורת הסקנדינבית לרוצח הפסיכופט יש משהו אישי כנגד הבלש או הבלשית. הפעם הולה שפרש ממחלק הרצח ומלמד באקדמיה, נקרא לשוב ולסייע לחבריו וליריביו במשטרה במרדף אחר רוצח הפוגש את קורבנותיו בטינדר. כמו תמיד למרבית הדמויות בעלילה יש את הבעיות שלהן (האם הולה יחזור לשתות?), והעלילה רבת תפניות ואינטריגות של הנפשות הפועלות. מה רוצה המפכ"ל השואף למשרת שר? ואיך הוא יגרום להולה לשוב לזירות הרצח? בקיצור ספר בו אנחנו חוזרים למכרים ותיקים, ובו מובטחות כמה שעות של קריאה מהנה ובטוחה. לטיסה הבאה שלכם או כשתרצו לרענן ולרוקן את המוח אחרי שקראתם את שלושת הספרים הקודמים

#ספר או מספר סקירות ספרים - מתח, פוסטמודרניזם אמריקני, אנגמטיות דרום אמריקנית ומדע בדיוני. מומלצים לחובבי הסוגות השונות.

תקראו, תקראו, תבורכו ותהיו נחמדים.

ויש גם שיר 30 שנים, מי היה מאמין?

Is it getting better, or do you feel the same?

Will it make it easier on you, now you got someone to blame?

You say one love, one life, when it's one need in the night

#ספר #זאב_זאב #צמא #סלון_יופי #דמקה_סינית #חיי_עיר #נסבו #בארתלמי #בייטין #פול #קורנבלוט #עם_עובד #ידיעות_ספרים #כרמל #כתר