אני ממשיך במעלה המלחמות היורדות בעקבות סקירות ספרים שלא נכתבו לבלוג. אחרי סקירת ספרי מלחמת העצמאות, אני מדלג לששת הימים. הדבר מעיד שיש לי לקונה בקריאה אודות התקופה עד 67, ובכלל זאת אודות מלחמת קדש. למדתי וקראתי מאמרים, אבל לא העמקתי לספרים אודות המבצע, קצת על פעולות התגמול [מזל שקראתי את פשיטה לילית השבוע], ואולי את ספרו של אלרון על בניין הכוח בראשית שנות 50, וגם את ברזנר על השריון. אבל בעיקרון ריק. לכן דלגנו לששת הימים. במסגרת המחלקה להיסטוריה הייתי שותף בהוצאת ארבע ממחקרי המחלקה אודות המלחמה לציבור וגם פרסום 8 חוברות - זרקורים היסטוריים בעגה של המחלקה אודות נושאים שונים על המלחמה. בקיצור קראתי לא מעט ספרים וגם רפרפתי ברבים נוספים. הנה מקצתם. ארבע מומלצים ואחד קצת פחות.
את יום הכיפורים 2016 הקדשתי לקריאת ספר על מלחמת ששת הימים. יותר נכון על המטה הכללי במלחמה. שמעון גולן איש המחלקה להיסטוריה של צה"ל החוקר שנים ארוכות את פעולות הפיקוד העליון ואת הדרג האסטרטגי הצבאי במלחמות ישראל, כתב גם על מלחמת ששת הימים - 'מלחמה בשלוש חזיתות - קבלת החלטות בפיקוד העליון במלחמת ששת הימים' (מערכות, 2007). הספר סוקר בדקדקנות את התהליכים שהובילו למלחמה ואת מהלכי ששת וחצי ימי המלחמה ממבט מהבור בקריה. הרמטכ"ל, סגנו, ראש אג"ם, אלופי הפיקודים, ודיין וגם אשכול והחלטות הממשלה. הערכות, השיקולים, הלחצים ויחסי העבודה והמתחים בין הדרג המדיני (שלא לדבר על דיין), ובין הדרג הצבאי הבכיר ובינו ובין הפיקודים הלוחמים. הכל בדקדקנות שיכולה להתיש, אך חשובה להבנת האירועים וכיצד הגענו לאן שהגענו. היסטוריה תלויה בפרטים הקטנים ובאנשים. #ספר היסטוריה בסיסי להבנת המלחמה ששינתה את הארץ והמדינה.
כבר התוודיתי שלא קראתי עד השבוע [זה היה ב-2017] את "חשופים בצריח" (שוקן, 1968) של שבתי טבת. אולי טוב שכך, אחר הייתי עלול להתגייס לשריון. חשופים בצריח זכה לגנאי כמי שייצג את הרהב של אחרי ששת הימים בכלל ושל השריון בפרט. לטעמי, זה איננו כך, אמנם הוא מייצר את האתוס של הטנקים ומפקדי היחידות ולעתים בפתוס רב, אבל הוא גם נוגע באדם, ובהרג ובחרדת הקרב. הספר משלב בין תיאור התפתחות חיל השריון ועיצובו בעיקר בתקופת ישראל טל (טליק), תיאור קרבות ששת הימים בעיקר של אוגדת טליק בציר החוף של סיני וחטיבה 7 של גורדיש, וגם חטיבה 8 של מנדלר ברמת-הגולן ובין הסיפורים האישיים של המפקדים והחיילים לפני המלחמה ובמהלכה. בפרספקטיבה של 1973, הקריאה מרתקת בהקשר הכללי וגם בנוגע לאנשים שחלקם נהרגו במלחמה הבאה #ספר חשוב, מעניין ואפילו מותח, למרות שאתה יודע את התוצאה, על ששת הימים וההיסטוריה של צה"ל ועל האנשים שעשו אותם. תקראו. זו פקודה של טליק. וזה יעשה אתכם נחמדים.
עוד מעט 50 שנה למלחמת ששת-הימים, ויש עניין, לפחות לי, ללמוד את מהלכיה הצבאיים. חטיבה 10 הממוכנת בפיקודו של אורי בן-ארי נלחמה בירושלים, בדרום השומרון וברמת הגולן. נחום ברוכי, שהיה מ"פ בחטיבה, הוציא לאור את תחקירי המפקדים שנעשו מיד לאחר המלחמה - 'חטיבת הראל שריון (10) במלחמת ששת הימים' (אריאל ועמותת גבעת התחמושת, 2010). החטיבה כבשה את מוצבי הראדר שמצדו הצפוני של פרוזדור ירושלים ואת המרחב הצפוני של העיר ורמאללה, והדרך ליריחו. תיאור הדברים מובא על ידי המפקדים בכל הרמות. קרב עז על הקרב המשפיע והמכריע בכיבוש ירושלים, מתחולל גם בימים אלה, בין ותיקי הקרבות. זה מעניין, אבל לא חשוב למי שרוצה ללמוד עוד פן על הטקטיקה, הטכניקות והערכים שהובילו לניצחון בששת הימים. החוברת על חטיבת הראל היא נדבך בלימוד המלחמה ומהלכיה. #ספר של חטיבה אחת במלחמה מורכבת. למתעניין בהיסטוריה של ארץ ישראל, מלחמות ישראל וטקטיקה של כוחות היבשה.
"תעלות הבטון העמוקות שזרמו במעלה הגבעה בלעו את הלוחמים כאילו לא באו אל קרבן." הפעם ספר הדן בקרב השנוי במחלוקת והעטוף אתוס ופתוס - הקרב של גדוד 66 בגבעת התחמושת. שאול ובר, שלחם על הגבעה, כתב את 'הקרב על גבעת התחמושת - רקוויאם לגבעה נעלמה' (כרמל, 2015). בר שלחם בגבעה מנסה לפענח את הקרב מזוויות שונות. זהו לא היסטוריה במיטבה, ולא סיפורת בגדולתה, אבל הוא מעניין משום הניסיון האישי והקבוצתי לפענח את הקרב והשאלות הכרוכות בו. שהעיקרית בהן היא האם הוא היה חיוני. מבט מרחוק הוא בעייתי בהקשר זה, אבל נדרש. הספר סוקר מזוויות שונות - צבאית ואישית את הקרב. ובר בוחן את עצמו - מה עשה ואיך הרגיש לפני, תוך כדי ואחרי הקרב, ואת העשייה הצבאית - למה הלכו לגבעה? לא פעלו ללא סיוע אווירי ואיפה היו הטנקים ועוד. בהסתמך על מחקרים קודמים ותחקיר שעשה בעצמו. #ספר על נושא טעון שעוד יעסקו בו רבות בשנה הקרובה (עוד מעט 50 שנים מאז). קצת מבולגן, אבל מעניק זוויות חשובות ושואל שאלות מסקרנות. מומלץ למתעניינים בנושא.
Comments